במה שקרה בעולם התשלומים בחודשים האחרונים אסור להקל ראש. אם החוק החדש והרפורמה שיזם הפיקוח על הבנקים יצליחו, הרי שעולם כרטיסי האשראי ישתנה וישודרג לרמות שמציתות את הדמיון. אבל לא רק, אמורות לקום אפליקציות נוספות שיתחרו בעולם של ביט ופייבוקס שגם הן יוכלו לעבור שדרוג משמעותי ולחזור להיות "מחוללות תחרות".

נסביר לרגע את הדברים. בקליפת אגוז הרי שחוקק לאחרונה חוק חדש שמאפשר הקמה של אפליקציות חדשות שיוכלו להעביר כסף מאדם לאדם או למעשה מכל גורם לכל גורם ובכך הן יהפכו לאמצעי תשלום שמהצד האחד מחייב את חשבון הבנק ומהצד השני מזכה חשבון אחר.

הקמה של אפליקציות כאלה דורשת לא מעט אחריות כמו אבטחת מידע, סייבר, פרטיות והכי חשוב אמינות ואמון כך שאנשים יוכלו לעשות בהן שימוש מבלי לחשוש שהעברת הכסף לא מתבצעת וכן הלאה.

למעשה השירות הזה הופך את עולמות כרטיסי האשראי ואת עולמות האפליקציות כמו ביט ופייבוקס. הפיקוח על הבנקים אישר לביט ופייבוקס להתחיל לגבות עמלות ויותר מכך. הוא איפשר לשתי האפליקציות למכור שירותים לאפליקציות אחרות וזה אמור מחד לקצר את משך זמן הפיתוח של האפליקציות המתחרות ומהצד השני זה יוצר אפיק הכנסה נוסף לביט ולפייבוקס וכן הלאה.

התהליך הזה מורכב מאוד אבל הוא מצית את הדמיון של מה יכול להיות כאן בתחום הזה אבל זה מחייב אסדרה שהוטלה על ראשות ניירות ערך. כדי לקבל רישיון להפעלת אפליקציה כזו צריך לעמוד בלא מעט תנאי סף מתוך כוונה להרחיק גורמים בלתי רצויים וכן הלאה.

אם, כן, יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר התייחס היום בכנס מיוחד שערכה הרשות עם בנק ישראל במטרה להסביר את המהפכה הזו.  זינגר ציין כי חקיקה זו (החוק החדש שמאפשר את התהליך, נ"כ) היא חלק מ"ארגז כלים" שאותו מקדמת הרשות במטרה להגביר את התחרות במערכת הפיננסית ולשפר את השירותים הפיננסיים שמקבלים הצרכנים.

"אנו בפתחו של מפץ גדול - נקודת ציון משמעותית, הפותחת את שערי השוק הישראלי לכניסתן והתפתחותן של חברות תשלומים חדשות. אלה יהיו שירותים מבוססי טכנולוגיה מתקדמת, שיציעו לצרכנים ובתי עסק כאחד שירותים פיננסיים חדשים והצעות ערך פרסונליות, באופן קל, דיגיטלי, ידידותי, מהיר ונוח. אנו מצפים כי עם יישום החוק, נראה גל חדש של חדשנות בתחום התשלומים, שיציב את ישראל כמודל לחיקוי עבור מדינות אחרות בעולם".

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אמר: "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום הוא בעל פוטנציאל עצום לשינוי מבנה השוק, במיוחד כאשר הוא משתלב עם הצעדים האחרים שנעשו בשוק בשנים האחרונות, כדוגמת מהפכת הבנקאות הפתוחה ובעתיד עולם פיננסי פתוח. אחד המדדים להצלחה של הצעד שעליו אנו מברכים היום, יהיה האם גופי התשלומים שיקומו, או לפחות חלקם, יתפתחו לשחקנים משמעותיים יותר בעולם הפיננסי ובעולם הבנקאי. זו גם האחריות שלנו כרגולטורים".

עו״ד מיכל כהן, הממונה על התחרות אמרה: "רפורמת התשלומים היא בגדר תחילתו של שינוי חשוב שיפעל לטובת הצרכנים בעולם הפיננסי, ויאפשר את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. גופים חוץ-בנקאיים שישכילו להציע לצרכן ערך מוסף יהיו אלה שיובילו את השוק כמחוללי תחרות. לצד הצעת הערך חשוב שהשוק יהיה מפוקח ובעל מוניטין חיובי, כדי שהצרכנים ירגישו בטוחים לבחור באותן חברות כמו בבנקים. בדרך הזו נוכל לראות כאן פינטקים שיובילו לשינוי".

ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, שהובילה את צוות החקיקה בתחום, הציגה בכנס את המשמעויות הנרחבות של החוק החדש עבור הצרכנים. פולק ציינה כי "חברות בעלות רישיון תשלומים יאפשרו לצרכנים עולם חדש ושלם של מידע ושירותי תשלום תחרותיים, שעד היום הצרכנים לא נחשפו אליו. בפועל, הרפורמה תאפשר לצרכן שליטה רבה יותר בכל המידע הנוגע לתשלומים שלו, נגישות רבה יותר להשוואה בין שירותי תשלום שונים, אפשרות בחירה בשירות המתאים ביותר עבורו וגם שיפור בשירותים המוצעים לו".

פולק הוסיפה: "אנו מסיימים היום מסע רגולטורי שהתחיל עם הקמתה של ועדת שטרום והתחבר לתהליכים עולמיים של רגולציה מרחיבה בתחום הפיננסי, תוך פריקות של השירותים שעד תחילתו, באופן מסורתי, ניתנו רק על ידי התאגידים הבנקאיים. פריקות זו מאפשרת לרגולטור להתרכז בכל תחום בנפרד, ובמקרה שלנו בתשלומים, והתאמת הרגולציה הספציפית עבורו. רגולציה מרחיבה זו באה במטרה לייצר תשתית שתביא לפתיחת השוק המורכב הזה לשחקנים חדשים ולתחרות. כמו בעולם, גם בארץ, הצורך בתחרות בתחום הפיננסי הוביל את הרגולטורים בשנים האחרונות".

עוד ב-

בנק ישראל בתחזית קודרת: מוריד תחזיות לשנתיים הקרובות

לכתבה המלאה