מעמדה האסטרטגי של ישראל בעולם והשלכותיו על שוק ההון בישראל; עידוד שוק ההון כמכשיר להתאוששות כלכלית במשק; השפעת תקציב הביטחון על המשק הישראלי; שכר הבכירים ומוסד ה"אובר-רולינג"; סוגיית השליטה בחברות הציבוריות; המשק הישראלי והסביבה הגלובאלית ב"יום שאחרי"; כל הנושאים הללו, וסוגיות בוערות נוספות, נדונו בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות שהתקיימה היום בבורסה לניירות ערך בת"א.

במהלך הועידה אמר עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, כי "מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר קרוב לשנה. ישראל מורגלת במשברים ביטחוניים, אבל אנחנו נמצאים באירוע אחר לא רק בגלל עוצמת האירוע, אלא בגלל משך תקופת המלחמה. המשק הישראלי הורגל לעמוד במלחמות שנמשכו תקופה קצרה. כאן עומד בפנינו אתגר חדש ושונה - מלחמה שמתמשכת כבר קרוב לשנה ובמספר חזיתות. נכון להיום אנחנו רואים שוק יציב, חזק ומתפקד. אבל אנחנו לא יכולים לסמוך על כך שמה שהיה הוא שיהיה. אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת ומורכבת שמחייבת אותנו גם לבחון את מצב השוק באופן הדוק וגם להמשיך ולחשוב ולפעול לפיתוח השוק ושכלולו".

 
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בוועידה: "הגיע הזמן לתכנית כוללת להאצת שוק ההון. אין הנפקות חדשות, יש הסטה גדולה של השקעות לחו"ל, יש קיטון בהשקעות זרים בישראל והמדדים בבורסה מפגרים בצורה משמעותית אחרי חו"ל. כדי לצאת מהמצב שבו אנחנו נמצאים, הממשלה חייבת לבנות תכנית הכוללת את כל יחידות הממשלה, והגוף היחיד שיכול להרים את הכפפה זה משרד האוצר. כמו שהממשלה ידעה ויודעת לתמרץ את ההיי-טק, אפשר וצריך עכשיו להפנות את מירב תשומת הלב לשוק ההון. שוק ההון הוא של כלל האזרחים; כולנו חוסכים בו, משקיעים בו, עובדים בו. זו ראייה רחבה יותר מאשר הסתכלות רק על ההייטק. לצערי, לא רק שעדין אין תכניות להאצת שוק ההון, אלא שאנחנו רואים כל הזמן תופעות פופוליסטיות שגורמות להאטה בשוק ההון".

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים: "התוצר לנפש ירד מאז תחילת המלחמה וכמובן שירידה נוספת עלולה להוביל אותנו למיתון. ככל שהמלחמה תימשך צפויות פגיעות כלכליות קשות יותר. הצריכה הציבורית עולה משמעותית בעקבות הוצאות הממשלה והיא מנוע הצמיחה העיקרי. אלא מה? הגידול בהוצאות משקף לא רק את העלייה בהוצאות הביטחון אלא גם גידול בסעיפים שכלל לא תומכים בצמיחה. דווקא עתה, בזמן מלחמה, הממשלה לא עושה מספיק כדי לתמוך בצמיחת המשק. הגרעון הממשלתי במגמת עלייה וכך גם יחס החוב לתוצר. תקציב 2025 יהיה מבחן אמיתי למדיניות הכלכלית של הממשלה. בתוואי הנוכחי, לצערי אנחנו בדרך לעוד הפחתת דרוג האשראי של המשק. למעשה, השוק הגלובלי כבר הפחית לנו את הדירוג ופרמיית "סיכון מדינה" עלתה לרמות שלא היכרנו בעבר. כאמור, התחום הפיסקלי כיום אינו תומך בצמיחת המשק ולכן אנו נהיה הרבה מתחת לפוטנציאל הצמיחה בשנים הקרובות. אני מקווה שהממשלה תשנה לחלוטין את הגישה שלה ותמצא את הדרך לחזור למשמעת תקציבית, גם כאשר הוצאות הביטחון עלו, ובמקביל לשנות את הרכב ההוצאות לטובת עידוד הצמיחה והרפורמות".

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר: "מלחמת חרבות ברזל הוא אירוע חריג ומשמעותי, והוא שני רק לקורונה. המקור שמאזן זה הצריכה הציבורית, והממשלה מעורבת בכך; זה לא בר קיימא לאורך זמן, אך בטווח הקצר זה נכון. לאחר הזעזוע הראשוני, שוקי ההון המקומיים נסחרים ברמות גבוהות מאלו של ערב המלחמה, וזה נתון שאי-אפשר להתעלם ממנו. יש אמון בסיסי בכלכלה הישראלית. כך גם שער החליפין, אך בסוף המספרים מראים שהשקל חזק יותר מזה שהוא היה ערב המלחמה. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה מתחילת הלחימה ונותרה ברמה גבוהה, אך הנתונים מראים שאין כאן פאניקה. אנו נמצאים במלחמה מאוד משמעותית, ותמחור הסיכון הוא הגיוני. בנושא האג"ח, יש בהחלט עלייה בסיכון, על שני אחוזים לא מעידים על פאניקה. אנו כמובן לא שמחים על תוספת הריבית שממשלת ישראל צריכה לשלם, אך יש כאן אירוע שמתומחר באופן הגיוני. גיוסי ההון בענף ההייטק שומרים על יציבות, לאחר ירידה חדה בעקבות השיא של שנים 2021-22. מבחינת פעילות השקעות בהייטק, אנחנו ברבעון שהוא הגבוה מזה שנה וחצי. אנו צריכים לשאוף למצות את הפוטנציאל, אך צריך לשמור על פרספקטיבה ראויה".

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: "אנחנו נמצאים בצומת כלכלית משמעותית לעתיד ולהתאוששות המשק.  האירוע שאנו מתמודדים איתו היום הוא גדול ומשמעותי. התפקיד של המגזר העסקי ושל שוק ההון הוא מאד מרכזי. הכלכלה הישראלית מורכבת מהמימון, היעילות, הקשר עם חו"ל. לדעתי, שוק הון הוא חלק פעיל ותוסס מהכלכלה הישראלית, ולצערי זה לא מובן מאליו בכל מקום. הצמיחה בתוצר גדולה מהצמיחה בשוק ההון הישראלי, ואנחנו צריכים לחזק את הגידול של שוק ההון הציבורי. המחיר של אי-גידול של שוק ההון כאחוז מהתוצר, זה שהכסף הולך לנדל"ן ולהשקעות אלטרנטיביות. בעולם האלטרנטיבי יש הרבה כשלים".

עוד הוסיף: "ממה שאנחנו רואים ומזהים בשנים האחרונות, אני חושב שיש חוסר בסגמנט מימון משמעותי בישראל שמשפיע על הצמיחה והשוויון, זה היכולת והנגישות של עסקים קטנים ובינוניים למקורות מימון. זה נובע מדפוסי השקעה של הגופים המוסדיים, צריך לטפל בהם, כי משם תגיע צמיחה ויעילות כלכלית. תופעה נגזרת היא יציאה של כספים לחו"ל. תופעה שמטרידה ומדאיגה זה נושא הטרנדיזציה של השקעות בחו"ל. יש הרבה שיח על הגבלה על מסלולי השקעה בחו"ל. יש דיסאינפורמציה בנושא. הרפורמה של רשות שוק ההון, שנולדה לפני זמן רב, נכנסה לתוקף שבוע שעבר, ואין בה מגבלות על גופים בחו"ל. זה לא מבטל את העובדה שנוצר שיח מטעה".

"בעניין חברת סלייס גמל", המשיך גל, "האופנה הזו שקיימת בשנים האחרונות, לקחת אירוע רגולטורי ולתקוף את משרתי הציבור, שהם קו ההגנה של הציבור, החוסך, כלפי עוולות והונאות, זה קו שהוא נפסד ולא משרת שום דבר. מאחורי האירוע הזה עומדים משרתי ציבור מסורים שעושים לילות כימים לדאוג לחוסכים ולהשיב להם את כספם. זה שיש רשות פיקוח לא אומר שאין כשלים והונאות, אלא זה בדיוק התפקיד של רשות הפיקוח - למצוא את הכשלים הללו. כולנו מתמודדים עם בעיות משאבים, ואפשר אולי לזהות דברים מהר יותר, אך בסוף הכל עניין של איזונים. כל גורם ממשלתי אומר שיוכל לעשות יותר עם משאבים נוספים. אף אחד מהרגולטורים בעניין הזה לא נעלם. עושים את העבודה הטובה ביותר שניתן לעשות. עובדי הציבור עושים עבודתם נאמנה, העובדות כאן יתבררו, ואין מקום לתקוף את עובדי הציבור".

גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות: "כלכלת ישראל נמצאת בנקודה מסוכנת. מצד אחד הכלכלה מציגה עמידות מרשימה; אך כשמסתכלים רחוק יותר, רואים את העננים המתקדרים עלינו. יש הערכות על חוב של 135 מיליארד שקלים. הגירעון צפוי לעמוד על כ-8%. יש שיא שלילי של עשור בהשקעות בישראל, שלושת חברות הדירוג סיפקו תחזית שלילית, ושיעור החשיפה של הנכסים של המוסדיים לנכסים זרים זינק ל-45%. אנו באיגוד פנינו פעם אחר פעם לאוצר עם הצעות לתכנית מסגרת, אך ללא הועיל. אנו חושבים שיש דרך לעודד את המשקיעים להגדיל את החשיפה להון הישראלי".

עוד ב-

הממונה על שוק ההון מציג: בלגאן סוף שנה

לכתבה המלאה

בוועידה השתתפו בכירים רבים מעולמות שוק ההון, הכלכלה, העסקים והמגזר הציבורי. בין הדוברים: ח"כ ולדימיר בליאק, סיעת יש עתיד; עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך; עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי); עו"ד אמיר וסרמן, יועמ"ש הרשות לניירות ערך; ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי של משרד האוצר; פרופ' ליאו ליידרמן, אוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים; פרופ' מרים שוורץ זיו, פרופ' למימון מהאוניברסיטה העברית; מורלי דורי, מייסדת ומנכ"לית PIL Global; רו"ח ארז ברק, יועץ חיצוני, קובע העמדה באסיפות כלליות מטעם אטול שחם; הדר צופיוף-הכהן, מנכ"לית איגוד הדירקטורים; גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות; אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות; עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות; ורבים נוספים.