קרנות הנאמנות גייסו בחודש פברואר 5.8 מיליארד שקל, כך עולה מניתוח שנעשה בבית ההשקעות מיטב. מהניתוח הזה עולה תמונה מעניינת לפיה הציבור ממשיך להזרים כסף לקרנות הכספיות שמבססות את מעמדן כאלטרנטיבה לפיקדון הבנקאי אולם כשהציבור מחפש תוספת תשואה, הוא מייצר השקעה בקרנות הפסיבית.

נסביר לרגע את הדברים. התהליך הזה מלמד שהציבור מחפש פחות השקעות מנוהלות ומחפש יותר השקעות שהוא מבין את האפיק שלהן וזה אומר שאם הוא מחפש חלופה לפיקדון הבנקאי, כלומר השקעה חסרת סיכון - הוא משקיע בקרנות הכספיות וכשהוא רוצה תשואה גבוהה יותר (עם סיכון גבוה יותר) הרי שהוא נצמד למדדים בסגנון של קרן שמתמחה ב-S&P או נאסד"ק וכן הלאה וזו כבר תופעה מעניינת. פחות ניהול אקטיבי - יותר השקעה פסיבית.

אם כן, מנתוני מיטב עולה כי התעשייה הפסיבית המשיכה לרכז את עיקר הגיוסים בתעשיית קרנות הנאמנות כשגייסה במהלך חודש פברואר סכום של כ- 3.4 מיליארד שקל בעוד שהתעשייה האקטיבית הוסיפה גיוס של כ- 2.4 מיליארד שקל.

קרנות הסל סיימו את החודש עם גיוס של כ-2.5 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו סכום של כ-900 מיליון שקל. כמעט כל הגיוס בתעשייה הפסיבית הגיע לקטגוריית המתמחות במניות בחו''ל, ובמידה קטנה יותר לקרנות המתמחות במניות בישראל.

התעשייה האקטיבית המסורתית מסכמת חודש נוסף של גיוסים נאים כאשר סיימה את פברואר עם גיוס של כמעט מיליארד שקל כשהקרנות הכספיות רשמו גיוס גדול של כ-1.5 מיליארד שקל.

נכסי התעשייה כולה עלו בחודש פברואר בכ-15 מיליארד שקל, מכ-464.3 מיליארד שקל, לכ-479.3 מיליארד שקל. עלייה שנובעת מכניסת הכספים לתעשייה של  כ-5.8 מיליארד שקל ומתשואה חיובית (כ-9.2 מיליארד שקל).

עוד ב-

נגיד בנק ישראל: "יש חשיבות כלכלית קריטית לנשיאה בנטל של החרדים"

לכתבה המלאה