דיגיטל וטק

המלחמה עוברת לסייבר – מה קו הביצורים של ישראל?

בטור מיוחד שכתב גד בנט ל-ice, הוא מסביר את החשיבות של התגוננות מפני תקיפות סייבר בעת מלחמה, מתאר את הסכנות שבפריצות של האקרים למערכות חשובות בישראל וכן מציין את הדרכים בהן נוכל להתמודד עם האיום

גד בנט | 18/1/2024 17:46

אין דבר חביב יותר על האקרים מאשר מלחמות – והכוונה היא למלחמות של ממש שבהן הצדדים הנלחמים יורים האחד על השני את כל ארסנל הנשק שלהם. על רקע מהומת המלחמה מפעילות קבוצות תקיפה, הן עצמאיות והן של מדינות, את כל הארסנל שלהן נגד התשתיות הדיגיטליות הקריטיות של מדינות במלחמה, נגד מערכות צבאיות, נגד ארגונים ציבוריים ונגד עסקים וחברות מכל גודל וסוג.

בין אם המוטיבציה פוליטית ובין שהיא כלכלית או תדמיתית, תקיפות הסייבר בשעת מלחמה יוצרות חזית אסטרטגית נוספת שהניצחון בה הוא גורלי. על פי מחקר של צ'קפוינט מאז פתיחת המלחמה ב-7 באוקטובר גדל היקף מתקפות הסייבר נגד כלל העסקים והארגונים בישראל בשיעור של 18% וחל גידול של 52% במספר המתקפות נגד משרדי ממשלה וגופים צבאיים.

מתקפות סייבר בעת מלחמה עלולות לשבש ואף לשתק את הפעילות העסקית של חברות ולגרום לכאוס ולפניקה. התופעה כמובן אינה חדשה. על פי מחקר של הפורום הכלכלי העולמי בשנת 2021 הגיעה היקפה של הכלכלה הדיגיטלית ל-14.5 טריליון דולר ואילו הנזק הכלכלי של מתקפות סייבר הגיע ל-6 טריליון דולר – דהיינו 41% מהכלכלה הדיגיטלית. על פי תחזית הפורום, המצב צפוי להחמיר שכן בשנת 2025 הכלכלה הדיגיטלית תגיע להיקף של 20.8 טריליון דולר והנזק המשוער של מתקפות סייבר יגיע ל-10.5 טריליון דולר – דהיינו כ-50%.

כל אחד ואחת מאתנו, המפעיל מגוון גדול של מכשירים דיגיטליים, הוא מנוע של כלכלה זו. אי אפשר לדמיין חיים בלי שימוש באפליקציות שונות של בנקים, חברות ביטוח, רשתות קמעונאיות, משרדי ממשלה ומאות שירותים אחרים שאנו צורכים דרך המכשירים השונים שלנו. עבור עסקים ועבור הממשלה המשכיות עסקית ושלמות התשתיות הדיגיטליות הן יעד מרכזי, במיוחד במהלך מלחמה.

הדאטה סנטרים של ישראל, הן אלה שנבנו על ידי ענקי הענן הגלובליים והן אלה שהוקמו על ידי חברות מקומיות, הפכו, אם כן, לאחת החזיתות של המלחמה והם נוטלים חלק מרכזי בבלימת מתקפות הסייבר המתגברות.יכולת ההתגוננות שלהן בפני המתקפות הללו היא אחת האטרקציות המרכזיות של חוות הענן הללו – וארגונים רבים השתכנעו להגר לענן, באופן מלא או חלקי, בגלל היכולות הגבוהות של הדאטה סנטרים הללו בתחום אבטחת הסייבר.

בעקבות זאת, ארגונים גדולים בישראל כמו בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים וכן אלפי עסקים מכל המגזרים עברו בעשור האחרון לחוות ענן וגם הממשלה מבצעת מהלך דומה שבעקבותיו אפילו המידע הרגיש ביותר יעבור מדאטה סנטרים בניהולה לחוות ענן של גוגל ו-AWS.

"מתקפות סייבר עלולות לשבש פעילות עסקית ולגורם לפאניקה", גד בנט (צילום: אייל טואג)

עם זאת, עסקים וארגונים רבים ממשיכים לנהל דאטה סנטר שלהם 'בבית' עם כל העול הטכנולוגי התפעולי והכלכלי הכרוך בכך. בעת מלחמה הסיכון הניצב בפניהם הוא גדול במיוחד ולעתים רבות מדי מסתבר שהם אינם ערוכים בצורה האופטימלית להתמודד נגד מתקפות סייבר מודרניות.

לא פשוט לנצח האקרים במלחמה האינסופית של רכישה והטמעה של פתרונות סייבר חדשים, אינטגרציה ביניהם, מעקב אחר מתקפות, זיהוי פריצות ובלימתם. הגירה לחוות ענן מסירה משימה כבירה זו של אבטחת סייבר מכתפיהם של עסקים רבים שמתקשים להתמודד אתה. המלחמה היא הזדמנות טובה לחשוב על כך. חוות הענן מצוידות במילה האחרונה של טכנולוגיית אבטחת הסייבר מבוססות בינה מלאכותית, כולל מערכות לזיהוי איומים, זיהוי פריצות ובלימתן, הצפנה, מערכות כפולות במיקומים פיזיים שונים המבטיחים רציפות תפקודית גם בעת קריסת אחת המערכות ועוד. לבד מכך הן מעסיקות צוותי סייבר גדולים של טובי המומחים שהאקרים מתקשים להתמודד נגדם.

לאבטחת סייבר יש תפקיד מרכזי בכלכלה הדיגיטלית ובביטחון הלאומי וחוות הענן מוכיחות את עצמן בימים אלה שבהם גוברות מתקפות הסייבר על ישראל. חשוב שגורמי עניין שונים מהמגזר הפרטי, הממשלתי והציבורי יכירו בהן כמרכיב מרכזי בחוסן הלאומי המבטיח את האמון והיציבות של הכלכלה הדיגיטלית וישלבו כוחות בכדי להבטיח את עמידותו של מרכיב זה.