תופעה חדשה הולכת ומתפשטת בשנה האחרונה ברשתות החברתיות שבשליטת מטא, והחברה כושלת לחלוטין בהתמודדות איתן - כך טוען איגוד האינטרנט הישראלי בדו"ח שהוציא היום, ומבוסס על ניתוח הפניות שהתקבלו במהלך 2022 וסוף 2021 בקו הסיוע לאינטרנט בטוח שהוא מפעיל.

לדברי האיגוד, מאז ספטמבר 2021 הוא נתקל ביותר ויותר דיווחים על דפוס פעולה זדוני במיוחד של נוכלי רשת: הם מכוונים מתקפות אל משתמשים ברשתות החברתיות של מטא שיש ברשותם עמוד עסקי, ורצוי גם חשבון פרסום שמקושר לכרטיס אשראי. הם מתחילים בפריצה לחשבון הפרטי של המשתמש, משם חודרים לעמוד או לפרופיל העסקי שלו, ממנים את עצמם או גורם מטעמם למנהלים בעמוד העסק או הפרסום, ואז מפרסמים מחשבונו האישי של בעל העסק פוסט פורנוגרפי, פדופילי או טרוריסטי. האלגוריתם של מטא מזהה את התוכן כפוגעני וחוסם את החשבון של בעל העסק - מה שמשאיר את החשבון של הנוכל כמנהל היחיד של עמוד העסק.

מכאן והלאה יכולים הנוכלים לנצל את העמוד בשני אופנים: אם הוא מקושר לפרטי אשראי, הם מנצלים זאת כדי לפרסם עסקים שלהם, שמיועדים בכלל למדינות אחרות, על חשבון בעל העסק הישראלי; ואם אין פרטי אשראי בחשבון הם מזינים פרטי אשראי גנובים ממקור אחר ומנצלים את עמוד העסק הישראלי רק ככלי לעקוף את שלבי הבחינה שמטא דורשת ממפרסמים חדשים לפני שהם מתחילים להשתמש בשירות.

הבעיה העיקרית, לדברי איגוד האינטרנט, אינה המתקפה עצמה - אלא הכישלון של פייסבוק בהתמודדות איתה: החשבונות החסומים לא מוחזרים ברוב המקרים גם לאחר ניסיונות ערעור, ובמקרים רבים מובילים גם לחסימת חשבון הוואטסאפ של בעל העסק - ושם אין כלל הליך ערעור. כך מידרדר העניין לכך שבעלי העסקים מאבדים קודם כל את החשבון האישי שלהם, ואיתו יכולת התקשורת עם אנשים שאיתם הם נמצאים בקשר באמצעות החשבון; אם הצליחו להחזיר אותו הם מגלים שכבר נחסמו מעמוד העסק של עצמם, ואיבדו את פרטי הלקוחות והיכולת לתקשר איתם; ופעמים רבות פעולות הנוכלים פוגעות במוניטין של העסק, כך שאפילו אם גם החשבון הפרטי וגם העסקי הוחזרו, הלקוחות כבר ברחו.

האיגוד מתלונן על כך שמטא לא עונה לרוב הפונים אליה בעניין - אפילו כאשר מדובר באיגוד עצמו, שהוגדר כ"מקור אמין" לדיווח על בעיות ונמצא בקשר ישיר עם גורמים בחברה. לכן, דורשים כעת באיגוד מהחברה להקים בארץ מערך שירות לקוחות של ממש, שיענה לפניות משתמשים, לפתח כלים למניעת בעיות כאלו ולהיות בקשר עם בעלי דפים עסקיים כדי לסייע להם למנוע פריצות לחשבון (ועל ידי כך גם את כל היתר). במקביל, הוא דורש מהממשלה להטיל רגולציה שתחייב את הרשתות החברתיות לטפל בבעיות כאלו ולפתח כלי אכיפה נגד פריצות כאלו - אם כי לא ברור מה האיגוד רוצה שהממשלה תעשה נגד נוכלים שנמצאים ברובם המוחלט של המקרים בדרום-מזרח אסיה, הרחק משטח הריבונות הישראלית.

עוד ב-

הקיצוצים בפייסבוק: צוקרברג דווקא יבזבז הרבה יותר

לכתבה המלאה

האיגוד ציין בדוח כי בשנת 2022, 57% מהפניות לקו הסיוע היו בשל פריצה או השתלטות על חשבון; 20% בשל פוגענות; 12% על חסימת משתמשים; 6% על התחזות; ו-3% על הונאות. החלוקה לפלטפורמות מעניינת במיוחד: 49% - מחצית מכלל הפניות - נגעו לאינסטגרם; רק 26% לפייסבוק; 14% לוואטסאפ; 4% לגוגל; ורק אחוז אחד לטיקטוק.