ההסכם שחתמה פרטנר עם בזק בתחילת החודש, לשימוש בתשתית הסיבים האופטיים של החברה הממשלתית-לשעבר, גרם לפי תגובת המניות שלהן להפתעה בשוק – פרטנר זינקה באותו סופ"ש, בעוד בזק רשמה ירידה משמעותית. אך מי שעוקב אחרי החברה בטווח הארוך היה פחות מופתע – מדובר במהלך אופייני למדי לחברה שהיתה הראשונה להציע מסלול בתשלום לפי שימוש ללא דמי מנוי ב-1999, הראשונה לחתום על הסכם לשיתוף רשתות עם מתחרה (הוט מובייל) בנובמבר 2013, שגרם ללא פחות משלוש מתחרות (פלאפון, סלקום וגולן טלקום) לחתום תוך חודש על הסכם מתחרה (שנפסל על ידי משרד התקשורת), הראשונה לפרוש סיבים אופטיים באופן ארצי (החל מ-2016), וכעת הראשונה שמשלמת מאות מיליוני שקלים על הזכות להשתמש גם בתשתית הסיבים של המתחרה, למרות שיש לה כזו משלה.

עוד לפני חתימת ההסכם הזה, ישבנו לשיחה עם סמנכ"ל ההנדסה של פרטנר, יגאל גלעדי, על מנת לדבר על האסטרטגיה של החברה בנוגע לעולם המתפתח של תשתיות סיבים בתקשורת הקווית ודור חמישי בתקשורת הניידת.

"אנחנו חברה חדשנית בחשיבה, ולא סתם ראינו בסיבים מנוע. היום אנחנו היחידים שפורסים לבד, חוץ מבזק – שאר החברות בסדרי גודל של פרטנר לא מטמינות את הסיבים ובונות את התשתיות שלהן לבד, בהשקעה עצמית, אלא מחפשות שיתופי פעולה".

איך באמת האמנתם שזה יצליח כשאף אחת מהמתחרות לא הצליחה וכולן חיכו לקפוץ לבריכה של IBC (מיזם הסיבים הלאומי, המכונה Unlimited, שפרש את התשתיות בסיוע הממשלה וחברת החשמל לפני שסלקום והוט הצטרםו אליו)?

"גם ב-2016 היה ברור בתעשייה ש-FTTH (Fiber to the Home) זה השלב הבא לעולם ההולכה של האינטרנט לבתים. ברמה הטכנולוגית לא היתה חלופה שיכולה להתחרות עם זה. אני מזכיר מה היה עד אז", הוא אומר ונכנס להסבר על ההבדל בין שתי טכנולוגיות מבוססות סיבים – ג'י-פאסט, שבה תשתית הסיבים מגיעה לארונות תקשורת מרכזיים ברחובות, ומשם והלאה מתבססים על תשתית הנחושת הקיימת, מה שמגביל מאוד את המהירות וגם פוגע בה ככל שמתרחקים מהארון ועולים במספר הקומות בבניינים; ו-FTTH, שהיא מה שפרטנר קראה לו בעבר 'סיב פרטי', כלומר הסיב האופטי מגיע עד לנתב הביתי של הלקוח. לדברי גלעדי, "FTTH תמיד היה על השולחן – אבל הוא היה יקר. גם ב-2016, גם ב-2015 וגם ב-2010 הוא שירת את הלקוחות העסקיים, ששילמו על קו (במהירות של) גיגה אלפי, (ואפילו) עשרות אלפי שקלים. קו גיגה סימטרי עד היום עולה אלפי שקלים. אז לחבר אותו לבתים, זה פשוט עניין של עלויות – וכל מה שהיה צריך לעשות זה לבנות את המודל העסקי שיוביל לסיטואציה שבה לפרוס את רשת הסיבים יהיה כלכלי. זו פריצת הדרך שהייתה ב-2016. דרך הורדת עלויות".

איך הורדתם עלויות? הרי צריך חברה שתפתח את הכביש, חברה שתטמון את הסיבים, ניידות, טכנאים, חיבור וכו'... והייתם גם צריכים לחפור תעלות משלכם – כי בזק לא אפשרה לכם בהתחלה להשתמש בשלה, ורק בשלב מאוחר יותר הממשלה התערבה וחייבה את בזק לתת לכם גישה תמורת תשלום.

"כשיצאנו לדך נושא השוק הסיטונאי הפסיבי עם בזק (כלומר שימוש של חברות חיצוניות בצינורות של בזק, מה שחוסך את החפירה הארוכה והיקרה של תעלות חדשות) כבר היה על השולחן. הוא לא היה (מבוצע) כי מאוד היה קשה לתפעל את זה – אז נתקלנו בלא מעט בעיות. היו חבלי לידה לא קטנים, ואחד הדברים שצריך להגיד ביושר: אם משרד התקשורת לא היה יחד איתנו פורץ את הדרך הזו – זה לא היה מצליח לעולם, ואני חושב שאחד הדברים שהשתנו פה זו התובנה במשרד התקשורת שלהביא סיב לכל בית זו גם משימה של משרד התקשורת, ולא רק של השוק החופשי, שיבוא וישקיע כי יראה בסוף את הכסף חזרה ב-ROI (החזר השקעה) סביר". לדברי גלעדי, כיום משרד התקשורת "מבין שבסוף רגולטור צריך גם לסייע בהיבט הזה, ואני חושב שכמו במקומות אחרים בעולם, ההשקעה (הפרטית) היא לא בהכרח זו שתניב את הקידמה הזו, והמדינה צריכה לתת את החלק שלה. אנחנו מדינה קטנה – זה יתרון. אני חושב שמשרד התקשורת גם ב-2016 היה שחקן משמעותי בפתיחת האפשרויות לחברות נוספות – פרטנר ביניהן – שאין להן תשתיות שכבר טמונות באדמה, לשלם עליהן, לעשות מה שצריך לעשות ולממש את מה שהוא החליט. היה פה תיק שוק סיטונאי שהמדינה הגדירה, והפעם היא גם עמדה מאחוריו".

אני מציין שבדור 5 נראה לכאורה שהתנהלות החברה – כמו כל המתחרות שלה – הפוכה, ופשוט יושבת ומחכה שהרגולטור יעודד או יכפה פרישת תשיות על ידי תמריצים בדמות החזרי השקעות בתדרים בתנאי שהן תפרושנה תשתיות בכמות מסוימת.

"יש הבדל סין סיבים לסלולר. איפה ההבדל? בסיבים אתה לא שואל. אתה רוצה? אתה פורש. ברשת סלולרית אתה צריך תדרים. אם המדינה לא מאפשרת לך לפרוש רשת 5G – אתה לא יכול. גם אם אני מאוד רוצה, בלי תדרים אני לא יכול להפעיל; יש גם רשיון. ברישיון מוגדר איזו טכנולוגיה אני יכול להפעיל. אם לא יאשרו ברישיון להפעיל 5G – אז לא יהיה 5G. כנ"ל לדורות הבאים. אז בהיבט הזה, המדינה היא זרז – אבל אני חייב להגיד שאני לא מאשים את המדינה. עובדתית, מדינת ישראל נמצאת בעשירייה השביעית (הדירוג שלנו לפי Ookla סבב ב-2022 סביב ה-70; י"מ) – בקצב ההעלאה וההורדה ברשתות הסלולר. זה מאוד, מאוד, מאוד מעליב. אותי. אני חושב שבסוף אנחנו הישראלים אוהבים להכות את עצמנו – שזה טוב, כי זה גורם לנו תמיד לשאוף ליותר. אני חושב שקצב הפרישה, צריך להגיד פה שאפו לכל מי שנמצא בתוך התעשייה הזאת – מהרגולטור, דרך החברות, שהרימו את הכפפה ומשקיעות ועושות את זה, החברות פה, כולם כנראה יש להם חלק בתוך ההצלחה הזאת של לפרוש את המדינה, ואם עושים את זה כבר – עזוב שעשו את זה באיחור – עושים את זה? אז כל הכבוד.

"הפרישה של תשתית היא לא לשם פרישה. היא לשם הקידמה הטכנולוגית, היכולות ואפשרויות השימוש הנוספות שהטכנולוגיה (מביאה). טכנולוגיה היא מאפשר. אני יכול להגיד לך שאנחנו פרשנו כמות גדולה מאוד של אתרי (כלומר אנטנות) דור 5. כמות התנועה שאנחנו אוספים דרך האתרים האלה היא בסביבות ה-2% (כלומר רק 2% מהגלישה בפרטנר היא בדור חמישי; נזכיר כי הריאיון נערך לפני כמה וכמה שבועות, כך שמן הסתם היום הנתון מעט גבוה יותר). עכשיו, אני שואל את עצמי: תגיד, במה להשקיע עכשיו – בעוד רשת דור 4, שתאפשר שירותים שנצרכים היום, או בדור 5, שיש עדיין מכשירים שלא תומכים בו וחבילות שעדיין אנשים לא אוחזים בהן כדי ליהנות מהשירות הזה? כשאתה עושה את (החישוב) הזה, אתה מבין שזה תזמורת שצריכה לנגן. רק תשתית כשלעצמה לא תיתן את זה.

"אני בטוח, לא חושב, ש-5G יקבל קפיצת מדרגה משמעותית בשנה-שנתיים הקרובות – לא דרך ה-5G שנראה היום, אלא דרך 5G standalone. אנשים מדברים (על) 5G ולא מבינים שה-5G שאנחנו מדברים עליו היום, שהוא 5G non-standalone, הוא הרחבה, או בעצם אבולוציה של דור 4, וה-5G standalone – שזו הליבה שאנחנו ממש בימים אלה נמצאים ב-RFP עם ספקים כדי להחליט על הספק המוביל לבנות את הרשת הזו – יביא את מה שדור 5 אמור להביא ברמה יותר רחבה.

"לדוגמא: אחד הדברים שראינו כבר לפני 10 שנים, בכל מיני קטעי וידאו עתידניים, זה רכבים אוטונומיים, ערים חכמות, תרחישי שימוש לשיהוי נמוך, שאני עכשיו מקבל החלטה, וההחלטה הזאת עוברת מהר מאוד – גם מהצד השני של הגלובוס – ומתבצעת באותו רגע שקיבלתי אותה. השיהוי פה בסלולר – גם בדור 4 וגם בדור 5 nonstandalone – הוא כמה עשרות מילישניות. אז אחד יעשה את זה ב-30 ואחד יעשה את זה ב-20. עדיין, זה כמה עשרות מילישניות. כשנרד למתחת ל-1 מילישנייה, אז בעצם כשאני מרשת את העיר ביכולות להעביר את ההנחיות לישויות בתוך העיר – לצורך העניין לרמזורים או לרכבים – ואני אגיד לו 'אוקיי, עכשיו תפנה ימינה', הוא יפנה ימינה, ולא בתוך הבניין, אחרי איזה 100 מטר שהוא נסע כי רק אז הוא קיבל את הפקודה. אז אתה מבין שאתה פתחת עולם שלם של תרחישי שימוש שעד עכשיו הסלולר לא היה רלוונטי עבורם. 5G standalone מביא את זה".

גלעדי מוסיף כי "צריך להפריד – וחלק מהאנשים נוטים לא להבין את זה – יש את פריסת רשת הרדיו, שלא תשתנה. היא נכונה גם ל-5G nonstandalone, וגם ל-5G standalone. אבל כדי להביא את היתרונות שאני אמרתי עכשיו צריך את ליבת 5G standalone. הליבה היא זו שמבדלת את הטכנולוגיה, לא האתר. אבל זה לא רק זה: כל טכנולוגיה הביאה רוחב פס נייד מוגדל, עוד ועוד מהירות הורדה, עוד ועוד רוחב פס. גם את זה מביא 5G standalone – אבל זו לא ה-בשורה שלו, כי אפשר להביא את זה בדור 4 עם carrier aggregation (כלומר איחוד של כמה ספקים). בסוף למכשיר יש כמה אנטנות, ואפשר להגיע לקצבים מאוד מאוד גבוהים (בדור 4) – אז מה 5G standalone מביא? עוד מהירות הורדה?"

"אני חושב שבסלולר אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו צריכים לעשות קפיצת דרך מאוד מאוד גדולה, ואני חושב שאנחנו לא עושים. מה ששם את ישראל במקום שהיא נמצאת בעולם הסלולר זה מבנה השוק של הסלולר בארץ. היום יש לנו את התדרים בדור 5, אנחנו מפעילים את האתרים ואנחנו פורסים אותם בקצב הכי מהיר בארץ. אפשר לבדוק את זה. פרטנר מפעילה מעל 500 אתרים בדור 5 במרכזי אוכלוסייה וגם בפריפריה, ואנחנו עדיין לא רואים את התנועה גדלה שם בצורה משמעותית.

עוד ב-

נטפליקס חושפת: ישראל במדינות הטובות ביותר לסטרימינג

לכתבה המלאה

"חשוב לנו להביא את הבשורה בעולם הטכנולוגי, בדור 5, איפה שהוא צריך להיות. זה לא עוד מהירות הורדה והעלאה. זה לאפשר לעשרות מיליוני מכשירים להתחבר לרשת. היום זה מכשיר (גלעדי מרים מהשולחן את הטלפון שלו). מחר (מכשיר) זה חיישן שנמצא בחניה בתל אביב, וכמוהו פרוסים עשרות ומאות אלפי מכשירים, גם אצלי בבית וגם בחוץ, בעיר חכמה, במפעל חכם – ולהביא שיהוי נמוך, לאפשר... היום אנחנו מוגבלים לסביבות ה-1,000 מכשירים לקמ"ר. אתר רדיו לא יכול להכיל יותר מזה. הוא לא יכול לדבר עם כל כך הרבה מכשירים. ב-5G אתה יכול פי 1,000 – מיליון מכשירים לקמ"ר, כי אתה לא מדבר רק עם מכשירים. היום, AWS (חטיבת הענן של אמזון), שמשקיעים המון בחדשנות וטכנולוגיה, יחד עם המפעילות בארה"ב, עושות ניסוי עם רשת פרטית בדור 5, שלוקחת את הרחפן שלה ומעבירה את המשלוח ללקוח שלהם באמצעות רחפנים. פרטנר רוצה להיות המאפשר של זה גם בישראל. אנחנו הרשת המתקדמת ביותר שתאפשר את זה, ואנחנו עושים היום את מה שאחרות לא עושות. אנחנו יוצאים למכרזים, בוחנים את הטכנולוגיות – נכון, זה עוד לא בשל. בסוף אנחנו הולכים לשחקנים הכי מתקדמים בעולם, בוחנים את מה שיש להם, ורוצים לבחור את הדבר הבשל ביותר והנכון ביותר, כי זה ייקח אותנו שנים קדימה. אנחנו נמצאים בתהליך הזה, והמטרה שלנו ממש בחודשים הקרובים לקבל את ההחלטה לאן אנחנו הולכים, עם איזה שחקן אנחנו רוצים לשתף פעולה בהיבט הזה, ולהביא את זה בשל וטוב, ולתת את זה לתעשייה בישראל להתפתח. אני אישית רואה בזה ערך, ואני חושב שהחברה רואה בזה ערך, וזה בסוף ישרת את כולנו".