קריפטו

בכירי תעשיית 'הוכחה באפס ידיעה' הגיעו לישראל

"זאת הפעם החמישית שאנחנו מתכנסים בצורה כזו", מספר יונתן רואש מנכ"ל QEDIT. "הפעם שילבנו בין אנשי אקדמיה לבין האנשים שדוחפים את תעשיית ההוכחה באפס ידיעה, האנשים שמקדדים את מה שהאקדמאים אומרים, ואנשים מהתעשייה הפיננסית שצריכים להתייעץ ולבדוק את הטכנולוגיה של המפתחים"
מערכת ice | 
הוכחה באפס ידיעה (צילום רונן גולדמן)
חברת QEDIT הישראלית אירחה השבוע בת"א את הכנס החמישי של ארגון 'הוכחה באפס ידיעה' העולמי, שבפעם הראשונה מתרחש מחוץ לארצות הברית. לכנס הגיעו מומחי קריפטוגרפיה מכל העולם המקדמים מחקר וטכנולוגיות מבוססות 'הוכחה באפס ידיעה' (Zero Knowledge Proof), וביניהם חוקרים מובילים מהאקדמיה, מנהלי חברות טכנולוגיה, נציגי רגולטורים ומתעניינים מתעשיות שונות. יחד, הם דנו ושיתפו פעולה בפיתוח יישומי פרטיות חדשים ומתקדמים שיהפכו את הבלוקצ'יין לפלטפורמה מאובטחת ואנונימית עם מגוון שימושים עתידיים פרקטיים לתעשיות שונות.
"זאת הפעם החמישית שאנחנו מתכנסים בצורה כזו", מספר יונתן רואש מנכ"ל QEDIT. "הפעם שילבנו בין אנשי אקדמיה לבין האנשים שדוחפים את תעשיית ההוכחה באפס ידיעה, האנשים שמקדדים את מה שהאקדמאים אומרים, ואנשים מהתעשייה הפיננסית שצריכים להתייעץ ולבדוק את הטכנולוגיה של המפתחים". בין המשתתפים בכנס היו: אורלי גרינפלד, סמנכ"לית בכירה ומנהלת מחלקת הסליקה בבורסה לניירות ערך שהציגה את התוכנית בנייה של האג"ח הממשלתי על בלוקצ'יין בבורסה, היא באה כדי להבין את הטכנולוגיה של הוכחה באפס ידיעה ואיך נוכל לשמור על מידע וסודיות של טרנזקיוציות באג"ח הממשלתי.
'הוכחה באפס ידיעה' היא טכניקת הצפנה מתקדמת המאפשרת לצד אחד (המוכיח) לשכנע צד אחר שטענה כלשהי נכונה, וזאת מבלי לחשוף מידע על הטענה עצמה. כך למשל יהיה ניתן בעולם העסקי לשתף מידע בין לקוחות לחברות וחברות לחברות אחרות, תוך שמירה מלאה על סודיות הנתונים עצמם. הטכניקה הוצגה לראשונה ב-1985 על ידי שפי גולדווסר (מכון ויצמן למדע), סילביו מיקאלי (המכון הטכנולוגי מסצ'וסטס) וצ'ארלס ראקוף (אונ' טורנטו), כאשר בשנים האחרונות, נמצאים בפיתוח עשרות שימושים מבוססי בבלוקצ'יין. הכנס מתקיים בין היתר בכדי לקדם סטנדרטיזציה להפעלת קריפטוגרפיה מבוססת הוכחה באפס ידיעה, שתקל על אימוץ היישומים והמוצרים החדשים.
יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, שיתף בחשיבות של השקל הדיגיטלי, החזון שיחליף את המזומן, בעזרת השקל הדיגיטלי הם רוצים לאפשר מזומן עם פרטיות מלאה, רק שמעל סכום מסוים המידע יהיה שמור לרגולטור או לרשות המיסים, השקל הדיגיטלי רחוק מלהיות טרנזקציה, מה שכן אנחנו יודעים להגיד כרגע זה שבנק ישראל מתעניין להשתמש בטכנולוגיה של הוכחה באפס ידיעה.
מארי מאלר חוקרת קריפטוגרפיה מקרן את'ריום שיתפה על העתיד בטכנולוגית ההוכחה באפס ידיעה: "אנחנו עדיין לומדים איך לעבוד עם הוכחה באפס ידיעה, אנחנו עובדים על כך שמפתחים שלא בהכרח מתמקצעים בתחום הקריפטו יכולו להשתמש בטכנולוגית ההוכחה באפס ידיעה החדשה מבלי לפחד, כרגע הם מפחדים מזה ודי בצדק. אנשים מפחדים לעשות את השינוי כי מפחדים מטעויות שיכולות לשבור את הפרוטוקול ואם הפרוטוקול נשבר זה נזק עצום, יכולים לשדוד אותך, להשתמש במידע שלך וכרגע זה מאוד קל לשבור את הפרוטוקול בגלל חוסר ההבנה, האדם שעובד על הטכנולוגיה צריך לעשות זאת בזהירות רבה לשמור על הפרוטוקול ולעבוד לפי ההוראות כמו שצריך, מספיק קידוד אחד לא נכון ואתה יכול למצוא את עצמך בצרות. ועדיין צריך לזכור הטכנולוגיה של הוכחה באפס ידיעה  עברה המון מומחים בתחום, היא נלמדה ונחקרה לעומק ואפשר להשתמש בה ללא חשש, זה העתיד שלנו".
כאשר יונתן רואש נקלע לשיחה על FTX, הודה רואש שזה הפיל שבחדר בכנס הזה: "רוב הספונסרים הם כן מהעולם של בלוקצ’יין אז אפשר להגיד שזה מרענן שאנשים מסתכלים על היכולות והמערכות בלא פחות התעניינות ואמונה ממקודם למרות שבחוץ יש סערות של הונאה, הוכחה באפס ידיעה  זה עולם אחר האנשים שנמצאים כאן הם מסתכלים על מה הטכנולוגיה יכולה להביא, לא באנו לבקר באנו לבנות כדי להביא את הטכנולוגיה לקהל הרחב".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה