קריפטו

בכירי הקריפטו מעריכים: המטבעות הדיגיטליים יכנסו לספר החוקים בישראל?

הבנק המרכזי ומשרד האוצר האמריקני חותרים לשנות את הגדרתו של המונח "כסף" בחוק הסודיות הבנקאית. השינוי המוצע יחיל חובת דיווח גם על המטבעות הקריפטוגרפיים והנכסים הדיגיטליים, בדיוק כפי שנדרש היום מעסקאות במטבעות פיאט מסורתיים. שאלנו את המומחים האם חוק כזה ראוי גם אצלנו, או שאולי נחוץ דווקא פתרון אחר?

מערכת ice | 23/8/2024 18:00 1

גיא סרוסי, שאולי רג'ואן, ניר הירשמן, נעה משיח, חיים ונציה, ‏‏בן סמוחה, יובל רואש (צילום מקסים דינשטיין, יעל צור, איתמר אריאלי, shutterstock)

הבנק המרכזי בארצות הברית ומשרד האוצר חותרים לשנות את הגדרתו של המונח "כסף" בחוק הסודיות הבנקאית. המטרה היא לדרוש מהמערכת הבנקאית לדווח על עסקאות במטבעות דיגיטליים צמודי-פיאט. נכון לכתיבת שורות אלה, מדובר בעסקאות שמתבצעות בהילוך חוקי לכאורה אף שאינן נכללות בחוק.

השינוי המוצע יחיל חובת דיווח גם על המטבעות הקריפטוגרפיים והנכסים הדיגיטליים, בדיוק כפי שנדרש היום מעסקאות במטבעות פיאט מסורתיים. במצב המשפטי הקיים מטבעות קריפטוגרפיים משמשים אמצעי חליפין בדומה למטבעות פיאט או כתחליף להם, אך אינם בעלי מעמד של מטבע חוקי.

בראש המאמץ הרגולטורי עומדים שני גופים פדרליים מרכזיים: מועצת המנהלים של הפדרל ריזרב (FRS) והרשת לאכיפת פשעים פיננסיים (FinCEN). שאלנו את בכירי התעשייה בישראל האם חוק דומה צריך להיות מקודם גם אצלנו? או שאולי ישנם פתרונות אחרים למציאת פתרון לרצון הרגולטור בחובת דיווח? הנה התשובות שקיבלנו.

שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey

ישראל לא יכולה להישאר מאחור, שינוי חייב לקרות במגוון רחב של תעשיות וכמובן שגם ב-Web3 וקריפטו. החוקים בישראל מבוססים על החוקים האנגלים והאמריקנים, סביר להניח שמה שיקרה שם יבוא גם לפה, ככה היה לאורך שנים. הבעיה העיקרית היא העובדה שהדבר מייצר פערים רגולטורים בין טריטוריות.

כלומר, חברה ישראלית הפועלת מישראל חייבת בחוק הישראלי ולכן אם במדינות אחרות יש יתרונות - יזמים יעברו למקומות הללו. אי אפשר לעצום את העניין ולחשוב שדברים יפתרו סתם ככה. צריך לפעול. במיוחד בתחום כמו web3 שהוא כולל כל כך הרבה השפעות שהן תחת רגולטורים שונים.

ישראל צריכה מערכת חוקים שלמה ולא עוד פלסטר ספציפי על מנת שתסייע לתחום ה-Web3 לצמוח בארץ.

שאולי רג'ואן (צילום: יעל צור)

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C וחבר פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין והווב 3

"עדכון מדיניות סיווג המטבעות המיוצבים בדומה לכסף פיאט, נועדה להכניס את שוק הקריפטו כולו לתוך מסגרת רגולטורית ״מסורתית״ ואיתה השוואת הסטנדרטים הנוגעים לשמירת המידע וחובות הדיווח של מוסדות פיננסיים העוסקים בקריפטו. תיקון זה, אם יצא לפועל, יעשה צדק מאוחר לסיווג הקיים של מספר מטבעות קריפטוגרפים צמודי פיאט, או צמודי נכסים שכעת מסווגים כניירות ערך (על כל המשתמע מכך).

בישראל כבר קיימת רגולציה שמסדירה את תחום הקריפטו, ואת סיווג הקריפטו כמטבע והשימוש בקריפטו לתשלומים ניתן לעשות בעזרת כללים והנחיות רגולטוריות ולא בהכרח דרך חקיקה ראשית נוספת. בנוסף השימוש הטריוויאלי והיומיומי במטבעות קריפטו ״כמטבע״ נתקל כיום בחסמים רבים, בעיקר מצד הבנקים שמערימים קשיים לא סבירים על אזרחים וחברות המבקשים לשלב פעילות פיננסית בקריפטו.

אלי בז'רנו (צילום: Bit2C)

חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit

קידום חוק דומה בישראל בהחלט ראוי לשקול, במיוחד לאור המגמה הבינלאומית להחלת פיקוח מחמיר יותר על מטבעות דיגיטליים. רגולציה דומה עשויה להבטיח שישראל תיישר קו עם התקנים הבינלאומיים, מה שיסייע במניעת פעילות בלתי חוקית והלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטוגרפים צמודי-פיאט.

עם זאת, יש לזכור שהמערכת הבנקאית בישראל אינה משולבת באופן ישיר בשוק הקריפטו כיום, ומגבלות קיימות מונעות מבנקים להחזיק או לבצע עסקאות במטבעות דיגיטליים. לכן, ייתכן שקידום רגולציה מותאמת יותר לישראל, כמו הרחבת חובות הדיווח על גופים פיננסיים שאינם בנקים או שימוש בטכנולוגיות פיקוח מתקדמות, יענה על הצרכים הרגולטוריים בצורה מדויקת יותר מבלי להכביד על המערכת הבנקאית המסורתית.

חיים ונציה (צילום: יעל צור)

בנוסף, הפיילוט של השקל הדיגיטלי, שמקודם על ידי בנק ישראל, יכול לשמש ככלי לבחינת רגולציה חדשנית בתחום המטבעות הדיגיטליים, תוך שמירה על גמישות ויכולת התאמה לשינויים גלובליים בשוק הפיננסי.

בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת "מדברים קריפטו"

אני פשוט אגיד שכן, צריך, כי ממילא החוקים האלו נמצאים שם, ושזה חיובי כי זה מסדיר את מעמדם של סטייבלקוינס כאמצעי תשלום ונותן גושפנקא נוספת לתעשייה. אבל במכלול זה "no brainer", מהשינויים המתבקשים.

בן סמוחה (צילום: איתמר אריאלי)

עו"ד גיא סרוסי, יו"ר (משותף) ועדת מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים בלשכת עורכי הדין

בארה"ב, הבנק המרכזי ומשרד האוצר שוקלים לשנות את הגדרת המונח "כסף" בחוק הסודיות הבנקאית כדי לכלול גם מטבעות דיגיטליים צמודי-פיאט, מה שיחייב את הבנקים לדווח על עסקאות במטבעות אלו כאילו היו הילך חוקי. המהלך הזה נועד להגביר את הפיקוח ולהבטיח שמטבעות דיגיטליים לא ישמשו להלבנת הון או מימון טרור.

בישראל, השאלה אם יש צורך בקידום חקיקה דומה היא נושא מורכב. מצד אחד, יש חשיבות רבה לפיקוח על עסקאות במטבעות דיגיטליים כדי לשמור על יציבות וביטחון כלכלי. מצד שני, יש לקחת בחשבון את ההשפעה על פרטיות המשתמשים ועל ההתפתחות של הכלכלה הדיגיטלית.

גיא סרוסי (צילום: אילן אסייג)

בארץ יש מקום לשקול פתרונות אחרים שיאפשרו לרגולטור להשיג את מטרותיו מבלי להטיל חובת דיווח גורפת על כל העסקאות במטבעות דיגיטליים. למשל, ניתן להרחיב את חובת הדיווח בהדרגה, להתחיל בעסקאות גדולות או בעסקאות עם מדינות מסוימות, שיאפשרו מעקב ושקיפות מבלי לפגוע בפרטיות המשתמשים.

עוד ב-

בכירי הקריפטו מנתחים: דונלד טראמפ יהפוך את ארה"ב ל"מעצמת ביטקוין"?

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, כל חקיקה בנושא צריכה לקחת בחשבון את העבודה שהשוק עדיין בחיתוליו, ולכן צריך לשאוף לאיזון נכון בין שמירה על פרטיות לבין הצורך בפיקוח וביטחון כלכלי.