הפיקוח על הבנקים מאריך את משך הזמן בו ניתן לפתוח חשבון בנק באמצעות תעודת עולה. במסגרת הצעדים הרבים שמקדם הפיקוח על הבנקים על מנת להקל על העולים מרוסיה ואוקראינה בעקבות השלכות המלחמה, מודיע הפיקוח על הבנקים כי מתוך רצון להקל ככל הניתן על העולים, וכדי לא לעכב את תהליך פתיחת החשבון לאלו שטרם קיבלו את תעודת הזהות שלהם, החל מתאריך 12.6.23 ניתנת הארכה למשך הזמן בו ניתן יהיה לפתוח חשבון בנק באמצעות תעודת עולה, מ-30 יום ל-90 יום.

הארכת התקופה מחודש לשלושה חודשים, במהלכה ניתן יהיה להשתמש בתעודת עולה חלף תעודת זהות, תהיה בתוקף עד סוף שנת 2023. צעד זה מתווסף לצעדים נוספים שקידם בנק ישראל כדי להקל על העולים מרוסיה ואוקראינה ופורסמו לציבור הרחב.

רק לאחרונה אגב, בנק ישראל ומשטרת ישראל קראו לציבור לשים לב לניסיונות הונאה והתחזות, ולהביא לידיעת הציבור כי גורמים עבריינים מנסים לבצע מעת לעת פעולות הונאה מתוך מטרה להוציא כספים מחשבון הבנק של לקוחות במרמה תוך התחזות, בין היתר, לנציגים של בנק ישראל, הבנקים המסחריים וחברות כרטיסי האשראי ושל משטרת ישראל. לעיתים שולח הגורם העוין תעודות מזויפות המעידות על זהותו הבדויה, כדוגמת תעודת שוטר, או מכתב "מטעם" בנק ישראל (מצורפת דוגמה להמחשה).

ניסיונות ההונאה הם בעיקר כלפי קשישים ואוכלוסיות מוחלשות, תוך התכתבות "תמימה" עימם ורכישת אמונם. התקשורת נעשית בערוצי תקשורת מגוונים כגון שיחות טלפוניות, שליחת מסרונים ושליחת דואר אלקטרוני. ההודעות נשלחות מכתובת שהיא לכאורה שייכת לגורם שמתחזים לו. בעת ההונאה נעשה שימוש בכתובת מזויפת או במספר טלפון הנחזה להיות של הבנק המסחרי או של בנק ישראל, ולעיתים ההודעות כוללות הפנייה לאתר אינטרנט מתחזה.
 
לאחר שנוצר קשר בין המתחזה לבין  בעל החשבון, מבקש המתחזה מבעל החשבון לשלוח אליו או למסור לו פרטים אישיים או מידע פיננסי שמאפשר משיכת כספים מחשבונו. המידע שמבקש הגורם העוין עלול לכלול: פרטים אישיים, פרטי חשבון, פרטי כרטיס אשראי וקוד אימות אישי המתקבל אצל בעל החשבון או אצל בעל כרטיס האשראי במכשיר הטלפון הנייד.

הציבור מתבקש להגביר את ערנותו ולהימנע ממסירת פרטים אישיים וחסויים, ואף להגביר את מודעותם של המבוגרים בקרבתו. אנו מבקשים לציין כי בנק ישראל, בנקים מסחריים וחברות כרטיסי האשראי לא יפנו לאזרחים בבקשה למסור פרטים אישיים וחסויים ופרטים פיננסיים הכוללים אמצעי אימות וזיהוי שנשלחו לפונה כגון מסרון המכיל קוד אישי. אם יש לך חשש כי נפלת קורבן לאירוע הונאה אנו ממליצים לפנות בהקדם האפשרי ישירות למחלקת הביטחון של התאגיד הבנקאי או של בנק ישראל ולמשטרה.

מספר דגשים המסייעים להתמודדות עם ניסיונות הונאה: מסרו פרטי זיהוי אך ורק לאחר ביצוע שיחה חוזרת למוקד התאגיד הבנקאי למספר טלפון שמצאתם בעצמכם באתר הבנק. אל תתחברו לחשבון הבנק מתוך מסרון או דוא"ל שאתם מקבלים. בדקו את כתובת האתר שאתם מתחברים אליו (וודאו שמאוית כראוי), במיוחד כאשר מתחברים לאחר חיפוש הכתובת במנועי החיפוש.

אל תמסרו פרטי כרטיס אשראי או קוד זיהוי שנשלח אליכם בקישור שקיבלתם בהודעת מסרון או דוא"ל להשלמת פרטים. הבנק או חברת האשראי לא יבקשו את פרטי הקוד בשיחה טלפונית, שהלקוח לא יזם אותה. טעיתם ואתם חוששים שמסרתם פרטים לגורם עוין, פנו באופן מיידי לתאגיד הבנקאי ודווחו על כך.

עוד ב-

הפיקוח על הבנקים מתחיל לקלוט כמה מסובך עולם הפינטק

לכתבה המלאה

בצעו בדיקה תקופתית של הפעילות והתנועות בחשבונכם לצורך איתור תנועות חשודות או אי התאמות. אם יש ספק – אין ספק ומוטב לא להיענות להודעה, לשיחה או ללחוץ על קישור לפני בדיקה מול הבנק או מול החברה הרלוונטיים. במסגרת צעדי בנק ישראל להגברת המודעות יקיים הפיקוח על הבנקים את "שבוע המודעות להתמודדות עם הונאות דיגיטליות" ומזמין את הציבור להשתתף בהרצאות להגברת המודעות להתמודדות עם הנושא.