2.5 מיליון הורדות רשמה ביט מחנויות האפליקציות, עשרות בודדות של אנשים נפגעו מהעוקץ הזה ונכון שאין כל טענה נגד בנק הפועלים אבל המעבר של הציבור לעשות שימוש הולך וגובר באפליקציות התשלומים למיניהן וסוגיהם והכניסה של הארנקים האלקטרונים לחיים שלנו, העוקץ הזה הדליק נורות אדומות ולכן מעבר לסיפור הספציפי יש צורך לבחון מה קרה כאן ולו כדי שלא ייפגם אמון הציבור באמצעי התשלום הדיגיטלי.

נסביר לרגע מה קרה כאן. מאגר מידע שהכיל פרטי כרטיסי אשראי ומספרי תעודות זהות דלף. מי שהמאגר הזה הגיע אליו פתח חשבונות בביט והעביר כסף מכרטיסי האשראי שהפרטים שלהם נגנבו אליו. לא הגנב הכי מתוחכם בעולם אבל הוא הצליח להבהיר לנו כמה אנחנו חשופים ורגישים לדליפת מידע אישי.

הפתרון למצב הזה אצל מקבלי ההחלטות בכל העולם היה כניסה לעולם התשלומים הדיגיטלי. כאן יש שני אתגרים סותרים: האתגר הראשון הוא להפוך את אמצעי התשלום הזה לנגיש וידידותי כמה שיותר והאתגר השני לעשות אותו כמה שיותר מאובטח כמה שיותר מה שבהכרח יביא לסרבול של השימוש בו.

במשטרה שבוחנת את המקרה הוחלט שלא מדובר בהונאה מסדר הגודל שהיה מחייב את ריכוז כוחות חקירתיים מיוחדים לבחון מה קרה כאן אלא החליטו לטפל במקרה הזה כמקרה הונאה בעצימות תקשורתית גבוהה, מה שהופך את הנושא לבעיה של הפיקוח על הבנקים ליישב בין שני האתגרים שבלאו הכי ידעו עליהם.

בפיקוח על הבנקים יושבים עם האצבע על הדופק וגם שם מבינים (בטח לאור הממצאים הראשוניים של המשטרה) שלא מדובר בהונאה מתוחכמת במיוחד שחשפה את הבנק הגדול בישראל לבעיה, אלא מדובר במעשה נוכלות שייפתר במסגרת המשטרתית. אבל שם לא מקלים ראש בפיל שנמצא בחדר והוא אמון הציבור במערכת התשלומים הדיגיטלית.

"הפיקוח על הבנקים מצוי בקשר שוטף עם בנק הפועלים ועוקב אחר התפתחות המקרה. הפיקוח עודכן לגבי האירוע באפליקציית התשלומים ביט, עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות ומצוי בקשר שוטף עם בנק הפועלים להמשך בדיקת האירוע. לאור התגברות הפעילות הפיננסית באמצעים הדיגיטליים, וכפי שאמרנו בעבר, מומלץ שהציבור יהיה ערני כלפי ניסיונות הונאה (דוגמת פישינג- "דיוג") ויפעל על פי המלצות התגוננות שבנק ישראל פרסם זה מכבר בקישור".