כסף וצרכנות
מנכ"ל לקט ישראל: "מספר המשפחות הנזקקות עלה מ-250,000 ל-330,000"
המלחמה שינתה את הפעילות של "לקט ישראל", ארגון המוביל בתחום הצלת המזון, וגרמה לו להתאים את מודל הפעולה לסיטואציה החדשה. גידי כרוך, מנכ"ל הארגון, מסביר כיצד הארגון התמודד עם האתגרים, סייע לחקלאים שנפגעו והגביר את הסיוע למשפחות נזקקות. בנוסף, הוא מדבר על הצפי לעתיד לאור המצב הכלכלי המורכב, על יתרונות הצלת המזון ועל התוכניות להמשך
המלחמה הציבה אתגרים משמעותיים בפני כלל החברה הישראלית, אך עבור לקט ישראל – הארגון הלאומי להצלת מזון – היא הפכה למשבר בקנה מידה חסר תקדים.
גדי כרוך, מנכ"ל ארגון לקט ישראל, מספר על האופן שבו נאלצו לשנות את מודל הפעילות שלהם כמעט בן לילה כדי להמשיך ולספק מזון לאוכלוסיות נזקקות, לחקלאים ולמפונים. במהלך הריאיון, הוא מתאר את הקשיים שעמדו בפניהם, את הפתרונות היצירתיים שנמצאו, ואת המבט קדימה לעבר עתיד שבו הצלת מזון הופכת לא רק לכלי סיוע אלא גם למנוע של שינוי חברתי, כלכלי וסביבתי. הריאיון חושף את המורכבות והחשיבות של פעילות הארגון בתקופה כה מאתגרת ומדגיש את המחויבות שלהם להמשיך ולתמוך באוכלוסיות השונות גם בתנאים הקשים ביותר.
איך השפיעה המלחמה על פעילותו של לקט ישראל?
"המלחמה השפיעה באופן דרמטי על הפעילות שלנו. לקט ישראל הוא ארגון המתמחה בהצלת מזון, עם שתי פעילויות מרכזיות: הצלת מזון מבושל מבתי מלון, קייטרינגים ומפעלי ייצור, והצלת תוצרת חקלאית מחקלאים ובתי אריזה. המלחמה טרפה את כללי המשחק. בתחילת המלחמה כל המשק נעצר – הצבא סגר את השערים, לא היה ניתן להציל מזון מבושל, והתיירות הושבתה לחלוטין. בתחום החקלאי, הדרום, "הסם של המדינה", נפגע אנושות, והשטחים החקלאיים הוכרזו כשטח צבאי סגור."
"המלחמה השפיעה באופן דרמטי על הפעילות שלנו. לקט ישראל הוא ארגון המתמחה בהצלת מזון, עם שתי פעילויות מרכזיות: הצלת מזון מבושל מבתי מלון, קייטרינגים ומפעלי ייצור, והצלת תוצרת חקלאית מחקלאים ובתי אריזה. המלחמה טרפה את כללי המשחק. בתחילת המלחמה כל המשק נעצר – הצבא סגר את השערים, לא היה ניתן להציל מזון מבושל, והתיירות הושבתה לחלוטין. בתחום החקלאי, הדרום, "הסם של המדינה", נפגע אנושות, והשטחים החקלאיים הוכרזו כשטח צבאי סגור."
איך התמודדתם עם המציאות החדשה?
"נאלצנו לשנות את המודל הכלכלי שלנו ולהתחיל לרכוש מזון, גם מבושל וגם תוצרת חקלאית. רכשנו מזון מבושל מיצרנים כמו חברת תמ"מ, שבזכותנו חזרה לפעילות חלקית, ותוצרת חקלאית מחקלאים בכל רחבי הארץ. בתחילת המלחמה סיפקנו מזון לצבא, למפונים ולעמותות השונות. כ-300,000 מילואימניקים שגויסו דרשו פתרונות מהירים, ובמקביל טיפלנו גם במפונים ובנזקקים אחרים."
"נאלצנו לשנות את המודל הכלכלי שלנו ולהתחיל לרכוש מזון, גם מבושל וגם תוצרת חקלאית. רכשנו מזון מבושל מיצרנים כמו חברת תמ"מ, שבזכותנו חזרה לפעילות חלקית, ותוצרת חקלאית מחקלאים בכל רחבי הארץ. בתחילת המלחמה סיפקנו מזון לצבא, למפונים ולעמותות השונות. כ-300,000 מילואימניקים שגויסו דרשו פתרונות מהירים, ובמקביל טיפלנו גם במפונים ובנזקקים אחרים."
איך הצלחתם להתמודד עם המחסור בכוח אדם בחקלאות?
"אחד האתגרים הגדולים היה המחסור החמור בכוח אדם. התאילנדים, שעובדים באופן קבוע בחקלאות, חזרו לארצם, ורק חלקם חזרו לישראל. בנוסף, העובדים מהשטחים לא הורשו להיכנס. זה הוביל למחסור של עשרות אלפי ידיים עובדות. הפתרון היה מתנדבים – גייסנו כ-100,000 מתנדבים שסייעו לחקלאים בעבודות פשוטות, בעוד שהחקלאים עצמם והתאילנדים שנותרו טיפלו במשימות המורכבות יותר. המלחמה גרמה לחקלאים, שבדרך כלל סירבו לקבל מתנדבים, להבין את הערך שלהם."
"אחד האתגרים הגדולים היה המחסור החמור בכוח אדם. התאילנדים, שעובדים באופן קבוע בחקלאות, חזרו לארצם, ורק חלקם חזרו לישראל. בנוסף, העובדים מהשטחים לא הורשו להיכנס. זה הוביל למחסור של עשרות אלפי ידיים עובדות. הפתרון היה מתנדבים – גייסנו כ-100,000 מתנדבים שסייעו לחקלאים בעבודות פשוטות, בעוד שהחקלאים עצמם והתאילנדים שנותרו טיפלו במשימות המורכבות יותר. המלחמה גרמה לחקלאים, שבדרך כלל סירבו לקבל מתנדבים, להבין את הערך שלהם."
מה עשיתם כדי לתמוך בחקלאים שנפגעו?
"בנוסף למתנדבים, סיפקנו לחקלאים תמיכה כלכלית באמצעות הלוואות מסובסדות ומענקים. לדוגמה, בשיתוף עם חברת שטראוס, הענקנו מענקים בסך 14 מיליון ש"ח שחולקו לפי קריטריונים ברורים. בנוסף, קיימנו ערב הוקרה לחקלאים, שבו הדגשנו את החשיבות של החקלאות ואת המחויבות שלנו לעזור להם לשקם את פעילותם."
"בנוסף למתנדבים, סיפקנו לחקלאים תמיכה כלכלית באמצעות הלוואות מסובסדות ומענקים. לדוגמה, בשיתוף עם חברת שטראוס, הענקנו מענקים בסך 14 מיליון ש"ח שחולקו לפי קריטריונים ברורים. בנוסף, קיימנו ערב הוקרה לחקלאים, שבו הדגשנו את החשיבות של החקלאות ואת המחויבות שלנו לעזור להם לשקם את פעילותם."
איך המלחמה השפיעה על הפעילות בצפון?
"בצפון האתגרים שונים. מדובר בעיקר במטעי עצי פרי נשירים ואבוקדו, שדורשים טיפול מידי. בשל המלחמה, חקלאים רבים לא טיפלו במטעים בזמן, מה שפגע בכמות ובאיכות התוצרת. בנוסף, ישנם נזקים ארוכי טווח, כמו הצורך לשתול עצים חדשים שיניבו פרי רק בעוד שלוש שנים, בשל חוקי עורלה. אנו פועלים לסייע גם בצפון באמצעות מתנדבים, הלוואות ורכישת תוצרת חקלאית."
"בצפון האתגרים שונים. מדובר בעיקר במטעי עצי פרי נשירים ואבוקדו, שדורשים טיפול מידי. בשל המלחמה, חקלאים רבים לא טיפלו במטעים בזמן, מה שפגע בכמות ובאיכות התוצרת. בנוסף, ישנם נזקים ארוכי טווח, כמו הצורך לשתול עצים חדשים שיניבו פרי רק בעוד שלוש שנים, בשל חוקי עורלה. אנו פועלים לסייע גם בצפון באמצעות מתנדבים, הלוואות ורכישת תוצרת חקלאית."
איך אתם מתמודדים עם הדרישה הגוברת למזון?
"המלחמה הגדילה את מספר המשפחות הנזקקות למזון. בתחילת המלחמה טיפלנו בכ-250,000 משפחות, והיום המספר עלה ל-330,000 משפחות שמקבלות מאיתנו מזון מדי שבוע. אנחנו מצילים או רוכשים כ-32,000 טון תוצרת חקלאית בשנה וכ-2.2 מיליון ארוחות. עם זאת, אנחנו נערכים לעלייה נוספת בביקוש, בעיקר בשל הגזרות הכלכליות הצפויות, שעלולות להכביד על משפחות רבות."
מה החשיבות של הצלת מזון בעיניכם?
להצלת מזון יש יתרונות רבים. כלכלית, אנחנו לוקחים מזון שנחשב לחסר ערך ומעניקים לו משמעות עבור מי שזקוק לו. חברתית, אנחנו מצמצמים פערים ותומכים במשפחות במצוקה. בריאותית, אנו מספקים מזון איכותי ובריא בלבד. סביבתית, הצלת מזון מפחיתה את פליטת גזי החממה ואת כמות הפסולת במזבלות. כל הנתונים הללו מופיעים בדוח השנתי שלנו על אובדן והצלת מזון בישראל, שמוכיח את הערך העצום של הפעילות הזו.
להצלת מזון יש יתרונות רבים. כלכלית, אנחנו לוקחים מזון שנחשב לחסר ערך ומעניקים לו משמעות עבור מי שזקוק לו. חברתית, אנחנו מצמצמים פערים ותומכים במשפחות במצוקה. בריאותית, אנו מספקים מזון איכותי ובריא בלבד. סביבתית, הצלת מזון מפחיתה את פליטת גזי החממה ואת כמות הפסולת במזבלות. כל הנתונים הללו מופיעים בדוח השנתי שלנו על אובדן והצלת מזון בישראל, שמוכיח את הערך העצום של הפעילות הזו.
עוד ב-
סיכום המלחמה הציבה אתגרים עצומים בפני לקט ישראל, אך הארגון הצליח להסתגל במהירות ולהמשיך לספק סיוע למאות אלפי משפחות. באמצעות שיתופי פעולה עם חקלאים, מתנדבים ועמותות נוספות, לקט ישראל מוכיח את חשיבותה של הצלת מזון כפתרון כלכלי, חברתי וסביבתי. הארגון ממשיך להתרחב ולהיערך לעתיד, בתקווה לסייע לעוד משפחות וחקלאים בתקופות מאתגרות.
הכתבות החמות
.jpg "טונה, צילום: ריו מארה")
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.לבטל את כל העמותות וכל הלמינהםמבין עניין 01/2025/01הגב לתגובה זו0 0הרבה אם לא כל העמותות צריך לבטל אותם כולל כל ההטבות שנלוות אליהם. אלפים עושים קופות על חשבון העמותות האלה שכאילו ללא רווח. ישנם המון בעלי תפקידים שמרוויחים יפה מאוד וכל הפריירים למינהם שמתנדבים שם רק מעצימים את תרבות השנורריות שמתפשטת בחברה. אין רעבים ללחם. תראו את תחנות ההימורים לוטו למשל של המדינה עמוסות כל הזמן. רשתות השיווק על כל הגוונים מדווחים כל רבעון על רווחי שיא כל פעם מחדש. אז גם אלה ש"משתמשים" בעמותות לקבלת מצרכים לא ממש צריכים, נותנים להם אז הם לוקחים. ישנו באמת מיעוט שבאמת צריך והמדינה שמשלמים לה מיסים צריכה לדאוג להםסגור
