ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאות שנייה ושלישית את פרק ג' בהצעת חוק התכנית המאזנת (חוק ההסדרים), לפיו בשנת 2025 יוקפא גובה השכר הממוצע במשק לצורך חישוב שיעור גביית תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות.

על פי נציגי משרד האוצר, משמעות המהלך היא גבייה נוספת של כ-400 מיליון שקל, שיוקצו למימון התכנית הממשלתית לשיפור והרחבת המענים בתחום בריאות הנפש- שעלותה הכוללת עומדת על 1.4 מיליארד שקל. 

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר בהתייחס לתיקון: "ידוע לכל שמערכת בריאות הנפש הייתה זקוקה לשיפור עוד לפני המלחמה. קיים מחסור חמור במטפלים, בתורים ובמענים טיפוליים. קשה מאוד למדוד פגיעה נפשית וכל דחייה בטיפול עלולה להיות הרסנית. לכן חשוב היה לנו לוודא שהכספים שיגיעו מהצעד הזה אכן יופנו להרחבה ושיפור של המענים".  

ח"כ אייכלר הקריא את הצעדים המתוכננים בתכנית הממשלתית, בהם חיזוק החוסן הקהילתי באמצעות תכניות מקומיות ומרכזי חוסן, יצירה של רצף טיפולי וחלופות אשפוז, שיפור תשתיות בבתי חולים פסיכיאטריים, הרחבת כוח האדם המטפל בתחום בריאות הנפש ברפואה הציבורית ועוד, ואמר : "אם אכן כך ייעשה אני חושב שההקצבה ראויה". בנוסף, קבעה הוועדה כי משרדי הממשלה ידווחו לה בנובמבר 2025 אודות היקפי הגבייה הנוספת כתוצאה מהתיקון, על אופן השקעת הכספים בתכנית הממשלתית ועל התקדמותה. 

דמי הביטוח הלאומי ודמי בריאות נגבים על פי שני תעריפים- מי שמרוויח עד 60% מהשכר הממוצע משלם תעריף מופחת ומי שמרוויח יותר- תעריף  מלא. הפרק שאושר בוועדה קובע כאמור כי בשנת 2025 יוקפא גובה השכר הממוצע המשמש לצורך חישוב הגבייה, מה שיכניס עוד אנשים לקבוצה של תשלום התעריף המלא.

עוד ב-

יום העבודה יקוצר, תוספת לימי החופשה: בשורה למיליוני ישראלים

לכתבה המלאה

על פי הערכת נציגי משרד האוצר, המשמעות היא תוספת של עד 20 שקל בחודש לאדם ששכרו עבר את מדרגת ה-60% מהשכר הממוצע כתוצאה מההקפאה. במקביל, יופחת שיעור ההשתתפות של המדינה  בהתאם לגובה הגבייה של הביטוח הלאומי, זאת כדי לא לשפות אותו בתשלום נוסף מקופת המדינה בגין הגבייה הנוספת ובכך להגדיל שלא במכוון את הוצאות המדינה.