היום הוגש לשר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר, ממנו עולה תמונה קשה של כמעט מיליון מובטלים, מהם כשני שלישים עובדים בחל"ת כתוצאה מהסגרים ההולכים ונשנים.  

מנתוני הדו"ח שמפרסם שירות התעסוקה עולה כי בתחילת חודש אוקטובר 2020, מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה נשק למיליון (995.7 אלף), בשיאו השני של גל הנרשמים בשירות התעסוקה. על רקע השינוי שחל בשבועיים האחרונים של החודש, בעקבות כניסתן לתוקף של הקלות על המשק שהשפיעו על חלק מהענפים, המספר הצטמצם והגיע בסוף החודש ל-940.3 אלף. 63.6% מתוכם, שהם 597.9 אלף דורשי ודורשות עבודה, רשומים עקב חל"ת (לעומת 65.3% בסוף ספטמבר).

חודש אוקטובר הוביל לכניסתם של 108.5 אלף דורשי עבודה חדשים, לעומת 91.4 אלף שדיווחו על חזרה לעבודה עם תום הסגר. המשמעות היא כי על כל אדם שחזר לעבודה באוקטובר, נרשמו בו מנגד כ-1.2 דורשי עבודה. זהו פער נמוך משמעותית בהשוואה לחודש הקודם (בספטמבר על כל חוזר היו 7 דורשי עבודה חדשים), ונמוך אף מחודש אפריל (כאשר על כל חוזר היו 3.4 דורשי עבודה). אך עדיין כאמור פער גבוה במיוחד.

בשירות התעסוקה מסבירים כי בסה"כ, באוקטובר חזרו לעבודה 25.5% מכלל הנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר-אוקטובר – נותן בולט בהשוואה לאפריל, אז חזרו רק 5.5% מנרשמי מרץ-אפריל. נראה שהמשק הישראלי לומד להתאושש מהר יותר ממצבי סגר. אולם עם זאת, העלייה המחודשת בתחלואה צפויה לשוב ולהשפיע על שוק העבודה, עלולה לעכב את חזרתם של נפגעי הגל השני ואת אותם דורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה גם בחודשים הקודמים.

הדור הצעיר משלם את המחיר
מדו"ח שירות התעסוקה עולה כי עקב השבתת מקומות התעסוקה המאפיינים עובדים צעירים דוגמת מסעדות בתי קפה ברים ועוד, נרשמת מכה קשה לצעירים מחפשים עבודה. כ-22% מכלל דורשי העבודה הם צעירים מתחת לגיל 24, כלומר, אחד מכל חמישה צעירים מחפש עבודה, עד לחזרת המסעדות ובתי הקפה, תמונת המצב העגומה הזו צפויה להימשך ולהעיב על האפשרות של הדור הצעיר להתפרנס.

גם בקבוצת הגילאים 34-25 חלה עלייה, מ-29.2% בספטמבר ל-30.7% באוקטובר, וביחד היוו הקבוצות הצעירות 52.6% מבין נרשמי אוקטובר. בד בבד, מבין החוזרים לעבודה באוקטובר, היוו שתי הקבוצות הצעירות יחד רק 42.2%, כאשר רוב הפער טמון בשיעור החזרה הנמוך בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (13.3%). מנגד, שתי קבוצות המבוגרים רשמו עלייה בחזרה לעבודה. אחת הסיבות העיקריות לנתונים אלו היא האחוז הגבוה של הצעירים בענפים שטרם חזרו לפעילות מלאה.

מול כל גבר מובטל, יותר מאישה אחת מחפשת עבודה
הנתונים עוד מעלים פער מגדרי משמעותי, עם יותר נשים שמחפשות עבודה מאשר גברים, ביחס של 55.6% נשים דורשות עבודות, מול 44.4% גברים. מדובר במספרים גבוהים אך היחס הצטמצם עם ירידה של 62.4% נשים מול 37.6% גברים מהחודש הקודם.

עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה: "אנו בעיצומה של התחלת קיבוע תרבות אבטלה, שאם לא נמצא לה פתרונות בקרוב, תלווה אותנו במשך שנים ארוכות. הנפגעים העיקריים הם כמובן הצעירים בגילאי 24-34 שעובדים בעיקר בתחום התיירות, המכירות והמסחר וכן, בפריפריה שאין אנו יודעים מתי יחזרו לתפקד וכיצד יחזרו כשיחזרו. לכן, אני חוזר וקורא לראש הממשלה ולשר האוצר להחיל את המודל הגרמני או הקנדי של החל"ת הגמיש שיאפשר חזרה למעגל העבודה של מאות אלפי עובדים, ובעיקר, יישמר את הקשר בין המעסיק לעובד, וימנע הרחבת פיטורי עובדים של היוצאים לחל"ת".

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "אנו רואים באוקטובר סימנים מעודדים לכך ששחרור המגבלות אפשר, גם אם חלקית, את התאוששות המשק בצורה מהירה יותר מאשר בסגר הראשון. עם זאת, כל גל אבטלה מעצים את הקושי בקרב מי שלא מצליחים לחזור למעגל העבודה, וסיכונם להידרדרות לאבטלה כרונית גדל. חובה על כל גורמי התעסוקה לנקוט בצעדים שיסייעו לקבוצות המובטלים הגדולות להשתלב בעבודה, ולהקטין את ההשפעות השליליות של הסגרים – למשל, ע"י צמצום תקופת החל"ת או מתן תמריצים לעידוד החזרה מהירה של כל ענף מרגע שהוא רשאי לפעול. היצע המשרות אמנם נמוך - ומחייב השקעת משאבים ביצירת משרות חדשות - אך עדיין ישנן משרות פנויות במשק, ויש לעודד חיפוש עבודה. בנוסף, חשוב לנצל זמן לקורסי הכשרות ושיפור מיומנויות של דורשי העבודה. לאחרונה, קידמנו שורת צעדים בנושא, כמו הקול הקורא בשיתוף התאחדות התעשיינים להכשרה מקצועית בענפי התעשייה".