בדוח מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים שהוגש היום לוועדת הכלכלה של הכנסת בהתאם לחוק הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל למחצית הראשונה של שנת 2024, מציינים מחברי הדוח כי ב-16 השנים מאז נכנסה לתוקף הרפורמה בתחום העמלות הבנקאיות (2008-2024), חלה ירידה מצטברת של 48% בשיעור סך הכנסות הבנקים מעמלות ביחס לסך הנכסים.

כדאי להזכיר שהרפורמה בעמלות הבנקים כללה שלל פעולות שהמרכזית שבהם היתה השקת חבילות שירות מפוקחות, בסיסית ומורחבת. החבילות הקיפו את צרכי השירותים הבנקאיים של מרבית משקי הבית, כך שמשקי הבית יכולים לקבל שירותים בנקאיים בסיסיים בלי לשלם סכומים מופקעים, בשעה שהבנקים יכולים להמשיך לגבות כסף על השירותים שהם מספקים. בהקשר זה כדאי לציין כי במחצית הראשונה של 2025 יחלו אפליקציות התשלום לגבות עמלות.

במחצית הראשונה של שנת 2024 חלה ירידה קלה ביחס הכולל בין סך ההכנסות מעמלות לסך נכסי המערכת הבנקאית, בעיקר בשל גידול נמוך יותר בהכנסות מעמלות בהשוואה לגידול שחל בסך הנכסים. על פי הדוח, הגידול בהכנסות נבע מעליה מהכנסות מעסקים גדולים בתחום ניירות ערך עקב גידול בפעילות. ההכנסות מיחידים ומעסקים קטנים ירדו בעקבות מתווה הסיוע ללקוחות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".

עוד עולה מהדוח כי במחצית הראשונה של שנת 2024, לקוח שילם בממוצע לבנק סכום חודשי של 23.60 שקל על ניהול חשבון העו"ש והחזקת כרטיסי חיוב, לעומת 27.60 שקל ששילם בשנת 2023 ו-27.20 שקל בשנת 2022. עיקר הירידה נבע ממתווה הסיוע ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל" שבו הוגדר פטור ממרבית העמלות ללקוחות המעגל הראשון.

עוד ב-

בנק ישראל מפיל פצצה: מאפשר לביט ופייבוקס לגבות עמלות | כל הפרטים

לכתבה המלאה

לדברי דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים, "הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות בהצגת נתונים על עלות השירותים הבנקאיים הנפוצים לציבור, כחלק מהגברת השקיפות ועל מנת לשקף לציבור הרחב את העלויות ששולמו עבור השירותים הבנקאיים. במקביל לכך, אנו מנגישים לציבור כלים שונים כדי שיוכל לשפר את מצבו הפיננסי ולחזק את כוחו בהתנהלות מול הבנק. אני מזמין את הציבור לעשות שימוש מושכל בכלים אלו".