קריירה ולימודים

למידת בינג' - מה שטוב לסדרות טוב גם ללמידה?

בעידן בו אנו נדרשים ליותר יעילות, מהירות וקיצור זמנים, אין פלא שתופעת הבינג' הולכת וצוברת תאוצה והפכה לא רק לסגנון חיים, אלא גם לשיטת פעולה בתחומים רבים. מחקר שהתקיים במרכז האקדמי לב חושף, כי סטודנטים מעדיפים ללמוד בבינג' וזה בכלל לא פוגע באיכות הלמידה, וממצאיו מעידים על הפוטנציאל הרב הגלום בלמידת הבינג'

ד"ר אורי שטרנברג | 
אילוסטרציה AI
בשנים האחרונות תופעת צְפִיַּת רֶצֶף (binge watching) - צפייה בצורה רציפה ומרוכזת בפרקים רבים של סדרה בבת אחת  - הפכה להיות הדרך המרכזית בה רבים בוחרים לצפות בסדרות טלוויזיה. לפעמים מדובר במרתון של ממש, ולעיתים בחלוקה למספר ימים עוקבים, כשבכל יום צופים במספר רב של פרקים האחד אחרי השני.
בעידן בו אנו נדרשים ליותר יעילות, מהירות וקיצור זמנים, אין פלא שתופעת הבינג' הולכת וצוברת תאוצה. הצורך לסיים דברים במהירות, לחסוך זמן ולהרגיש סיפוק מיידי, הפך לא רק לסגנון חיים, אלא גם לשיטת פעולה בתחומים רבים.
ריכוז משימות בעבודה וביצוען בצורה רציפה, האקתון לקידום מיזמים, ספיד דייטינג, מרתון הכנה לבחינה וכמובן - צפייה בסדרות. נראה שקיימת הסכמה נרחבת לגבי ההעדפה ההולכת וגוברת לבינג', ובמסגרת מחקר שנערך במרכז האקדמי לב, בשיתוף עם ד"ר דליה וילן מהאוניברסיטה הפתוחה, עלתה השאלה האם התופעה הזו באה לידי ביטוי גם בלמידה.
למידת בינג'
למידת בינג' מוגדרת כהעדפה בלמידה המרוכזת בתקופה קצרה, על פני למידה של אותו התוכן משך תקופה ארוכה. בדומה לצפיית בינג', גם למידת בינג' כוללת  תדירות גבוהה לצד משך כולל נמוך למהלך הלמידה כולו.
במחקר שלנו התמקדנו בקורסים אקדמיים אשר נלמדים באופן רגיל במהלך סמסטר שלם, בן 3-4 חודשים. הגדרנו למידת בינג' כבחירה של סטודנט ללמוד את כל החומר הלימודי של קורס אקדמי שלם בתוך 10 ימים או פחות, בהם הלמידה מתבצעת במשך מספר רב של שעות בכל יום. יתרה מכך, כדי להימנע מבלבול בין בחירה בלמידת בינג' ובין מרתון שנבע מדחיינות, לא החשבנו בנתונים סטודנטים שביצעו את למידה הבינג' בסמוך לסיום הסמסטר.
בקורסים אקדמיים רבים אינם מאפשרים למידת בינג' שאינה בסיום הסמסטר. חומרי הלימוד של הקורסים האלו לא זמינים לסטודנטים לאורך הסמסטר כולו כיון והם מתבססים על הרצאות שמתקיימות במהלך הסמסטר, חומרים שמועלים לאתר הקורס בצורה הדרגתית או משוב על תרגילים שמוגשים לאורך תקופת הלימוד.
מרבית הקורסים שמאפשרים למידת בינג' לכל אורך הסמסטר הם קורסים מקוונים אשר נלמדים בצורה א-סינכרונית (ללא מפגשים) ובהם המרצה מלווה את הסטודנטים לפי הצורך בהנחייה אישית או קבוצתית.
הטענה המרכזית המופנית כלפי למידת בינג' היא כי מדובר בלמידה באיכות נמוכה, בלתי מעמיקה, אשר מובילה להישגים נמוכים ולשיכחה מהירה של התוכן שנלמד. אולם טענה זו מתבססת על ערבוב בין סטודנטים שבוחרים בבינג' ובין כאלו שנדחקו לבינג' בגלל חוסר פניות ללמידה או דחיינות.
החיפזון מהשטן?
במסגרת המחקר שהתקיים במרכז האקדמי לב אותרו שלושה קורסים אקדמיים במסגרת התוכנית לתואר ראשון בניהול, אשר מאפשרים למידת בינג' לאורך הסמסטר כולו. כיון שקורסים אלו מתבססים ברובם על למידה מקוונת, ניתן היה לבצע ניתוח לדרך הלמידה של הסטודנטים במהלך 8 השנים האחרונות במטרה להבחין בין סטודנטים שלמדו בצורה הקלאסית משך הסמסטר כולו, לעומת סטודנטים שבחרו בלמידת בינג'.
כבר בתחילת המחקר זיהינו כי מדובר בתופעה שהופכת להיות נפוצה יותר ויותר. אם בשנת 2016 פחות מ-8% מהסטודנטים בחרו בלמידת בינג', הרי שעד לשנת 2023 זה צמח למעל 30%. יתרה מזה, בקורסים שנבדקו הסטודנטים לא קיבלו כל עידוד ללמוד בבינג' ולעיתים אך קיבלו מסרים הפוכים – שעדיף לפרוש את הלמידה על פני תקופת הסמסטר כולה. אפשר רק לתהות מה היה היקף למידת הבינג' אם היו מעודדים את הסטודנטים לבחור בדרך זו.
התפשטות הטרנד של הבינג' לא מעידה כי זה מביא ללמידה איכותית, כך שנדרשו מהלכי מחקר נוספים כדי לבחון את איכות הלמידה. לצורך כך בוצעו מהלכים סטטיסטיים לניתוח הישגי הלומדים בדרך המסורתית לעומת הישגי הלומדים בבינג'.
באופן צפוי ובהתאם לביקורת הנשמעת כנגד למידת בינג', נמצא כי ב-2016 הישגי לומדי הבינג' היו פחותים משמעותית לעומת הלומדים בצורה התהליכית. עם זה, לאורך השנים פער זה הלך והצטמצמם וכבר בשנת 2022 הישגי הסטודנטים הלומדים בשתי הדרכים השונות היו זהים.
אולם הביקורת כנגד למידת הבינג' מזהירה גם מכך שלמידה מהירה תביא לשיכחה מהירה, כך שנדרש מהלך מחקרי נוסף. כדי לבחון את מידת הזיכרון של הנלמד הוזמנו סטודנטים שלמדו בכל אחת מהדרכים לבצע מבחן חוזר לתוכן של הקורס.
באופן טבעי, הרוב המכריע של הסטודנטים השיגו במבחן החוזר ציון נמוך לעומת הציון שהשיגו במבחן הראשון, כיון שקיימת שיכחה וגם העדר כל הכנה למבחן החוזר. למרות זאת, ממצאי המחקר הצביעו כי הירידה בציוני לומדי הבינג' הייתה פחותה משמעותית מזו של הלומדים התהליכיים. כך שגם טענה זו כנגד למידת הבינג' הופרכה.
למידה מותאמת לעידן הדיגיטלי
ממצאי המחקר מעידים על הפוטנציאל הרב הגלום בלמידת הבינג'. התועלת שמביאה שיטה זו מבחינת היכולת לצמצם את משך הלמידה מבלי לפגוע באיכותה נושאת ערך רב. יתרה מכך, סטודנטים שהתנסו בלמידת בינג' מראים העדפה לדרך למידה זו ומחפשים קורסים נוספים המאפשרים אותה.
לצד זאת, חשוב לבצע שינויים אלו בזהירות, כי ייתכן שממצאי המחקר רלוונטיים רק לקורסים מסוימים ולא לאחרים. כלל לא בטוח אם תמונה דומה תעלה גם בקורסים מתמטיים, מעשיים או התנסותיים, השונים במאפייניהם מקורסים תאורטיים.
על מוסדות הלימוד וסגלי ההוראה להכיר בתופעה של למידת בינג' ולבחון את היתרונות והחסרונות שלה מתוך הבנה שהסטודנטים מצביעים במעשיהם על העדפה ללמידה כזו. ראוי לתת לגיטימציה לדרך למידה זו במקרים שבהם היא נותנת ערך, תוך זיהוי והסברה לגבי החסרונות שלה בקורסים שאינם מתאימים לכך. כמו שאנו נהנים מצפייה בסדרות האהובות עלינו בבינג', כך גם בעולם הלמידה יש לאפשר ליהנות מיתרונותיה של למידת הבינג'.
כותב המאמר הוא ד"ר אורי שטרנברג, מרצה וחוקר במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטה הפתוחה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה