קריירה ולימודים

המחיר שמשלמות נשות המילואימניקים: כמה מהן פוטרו מעבודתן?

עפ"י נתוני אתר דרושים IL נשות המילואימניקים מחליטות לאור המצב לקום ולעשות שינוי תעסוקתי, על מנת לייצר מקור הכנסה יציב אשר ישתלב עם הצורך לשהות בבית בצורה גמישה לאור המילואים המתמשכים של הבעל
מערכת ice | 
אילוסטרציה (צילום פלאש 90/ אייל מרגולין, shutterstock)
נשים רבות של מילואימניקים הנלחמים כבר חודשים רבים בעזה מחליטות לקחת את המצב לידיים ולעשות את השינוי התעסוקתי שתמיד חלמו עליו - כשהבעלים שלהן נמצאים בעזה. המלחמה השאירה נשים רבות ללא ברירה - הבעל במילואים מתמשכים ולא נמצא בבית והנשים דואגות לילדים, לבית ולמקור הכנסה עיקרי.
המצב מוביל לכך שעליהן לצאת לדרך עצמאית כדי להגדיל את ההכנסה וכדי ליצור גמישות עם הילדים ומשק הבית. חלקן אף מפונות מביתן, דבר המקשה עליהן יותר ואף מגדיל את הצורך בשינוי תעסוקתי.
אחת התופעות שאנו עדים לה היא שינוי תעסוקתי של נשות המילואימניקים שגויסו. כ-20% מנשות המילואימניקים דיווחו על "שינוי סטטוס תעסוקתי" עקב שירות המילואים של בן הזוג. 6% מהן פוטרו מעבודתן, 9% התפטרו מרצונן, 6% הוצאו לחל"ת ו־12% יצאו לחל"ת מרצונן. 28% מהמשיבות ירדו בהיקף המשרה.
בסקר שנערך לאחרונה בקרב דרושים IL, נמצא כי קרוב ל-20% מהנשים בוחרות בתקופה הנוכחית בהסבה מקצועית ושינוי תחום העיסוק שלהן על רקע המלחמה. על הסקר ענו סך הכול 912 משתתפים מבין גולשי האתר בחודשים האחרונים. מתוך המשתתפים ענו על הסקר 423 נשים. רובן עוסקות כיום במקצועות כמו: חינוך והדרכה, טיפול, סיעוד, שירות לקוחות, משאבי אנוש, ניהול אדמיניסטרטיבי, שיווק ומכירות, לוגיסטיקה ועוד. הרבה מהנשים שעשו שינוי תעסוקתי פתחו עסק עצמאי, מתוך המחשבה שיוכלו לשלב ככה איזון בית עבודה הנדרש להחזיק את הבית. 

במקביל, דרושים IL ערכה סקירה של שוק התעסוקה בישראל מקום המדינה ועד היום במטרה להראות את התפתחות השוק. המעקב מבוסס על נתוני שוק התעסוקה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל משנת 1948 ועד לשנת 2024.
ב-1948 עם הקמת המדינה, היה דחוף להעלות לארץ כמה שיותר יהודים וליישב בה יהודים מכל קצוות העולם. הבעיה הייתה שהעלייה הייתה מהירה ואינטנסיבית והובילה לתקופת הצנע שלא היטיבה במיוחד עם המתיישבים. שיא המשבר הכלכלי היה ב- 1951 ואז הוחלט לפתוח מפעלים שונים ברחבי הארץ ולספק עבודה ופרנסה לתושבים רבים. חיפוש העבודה ואיושה נעשה בעיקר ע"י המדינה עצמה, כלומר לשכת התעסוקה. מגוון העבודות התמקדו בסלילת כבישי המדינה, מפעלי ייצור, הפעלת המוביל הארצי וייבוש החולה.
ככל שהתקדמנו בשנים, מחפשי העבודה הרחיבו את מעגל החיפוש שלהם והגיעו ישירות גם למעסיקים להציע את עצמם למשרות השונות ועובדים דאגו לחברים ובני משפחה קרובים כששמעו על משרה פנויה. השלב הבא היה פנייה של בעלי עסקים אל מחפשי העבודה בעזרת מודעות ושלטים ברחוב, לצד המשך שימוש במשרד התעסוקה.
עם היכנסו של עולם הפרינט והעיתונות, כבר ניתן היה לפרסם מודעות ייעודיות לחיפוש עובדים במקומונים ואז גם הוקם מוסף ייחודי בעיתונים השונים שיועד לעבודה לפי תחומים. מחפשי עבודה רבים המתינו לעיתון סוף השבוע כדי לצפות במשרות המתפרסמות.
ככל שעולם התעסוקה התפתח כך החלו להיפתח חברות השמה רבות שמטרתן הייתה לתווך בין מחפש העבודה והמעסיק. עולם האינטרנט הוביל למהפכה של ממש בכל תחומי חיינו וגם בדרך חיפוש העבודה שלנו, וכמו החדשות עבר לאתרי דרושים ומוספי חיפוש שונים. היום החיפוש הוא גם דרך הרשתות החברתיות התופסות מקום בשוק התעסוקה ובפרסום משרות ופניות הדדיות בין מעסיקים ומחפשי עבודה.
אין ספק שאופן חיפוש העבודה עבר תהליך ארוך ועוד ישתנה, וכבר היום אתרי חיפוש משרות ביניהם דרושים IL מציעים מנוע חיפוש חדש וייחודי של חיפוש אישי ומותאם אינדיבידואלית לכל מחפש בעזרת טכנולוגיות מתקדמות ביותר. הצפי הוא שחיפוש העבודה ימשיך להשתדרג ולענות על צרכי היחיד באופן מדויק ביותר.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה