סוף למחלוקת: בעלי מחסן בפרויקט התחדשות עירונית לא יכול לדרוש דירה במקומו
לאחר שנים של אי הסכמה בין הדיירים לגבי קידום פרויקט תמ"א 38 בבניין מגוריהם, המפקחת על רישום המקרקעין הכריעה בנושא
כאשר היזם הגיע להחתים את יורשי בעל המחסן על ההסכם, הוא נתקל בסירוב מצדם. היורשים לא הסתפקו במחסן שהוצע להם במיזם החדש, וטענו כי מגיעה להם דירת מגורים, כמו יתר בעלי הדירות. הם הסבירו שבגלל שהיחידה משמשת בפועל למגורים, הם זכאים לתמורה שכזו.
לאחר דין ודברים, רוב בעלי הדירות הגישו תביעה למפקחת על ניהול מקרקעין, באמצעות משרדנו, נגד היורשים של אותו מחסן, כדי שתכריע בנושא.
במהלך הדיון אצל המפקחת על המקרקעין, מונה שמאי מכריע, אשר נדרש להעריך מהי התמורה ההוגנת לבעלי המחסן בתנאי הפרויקט ובהתחשב בייעוד של היחידה. המומחה קבע כי המחסן אינו תורם זכויות בנייה לפרויקט ואף מטיל מעמסה כלכלית לעניין היטלי השבחה. עוד הכריע המומחה: התמורה ההוגנת היא למעשה מחסן בגודל של 25 מ"ר. כלומר, תמורה ראויה בהתאם לזכויות המקוריות במקרקעין.
מומחה הוסיף ואמר: "אין להעריך את יחידת הנתבע על פי "שווי ההנאה ממנה". במילים פשוטות: השימוש עצמו במחסן למגורים לא משקף את התמורה, אלא הייעוד המקורי של הנכס. מחסן כנגד מחסן. לדעת המפקחת הבכירה דגנית קציר-ברין "מקום שבו בעל דירה עושה שימוש ביחידה שלא בהתאם להיתר הבניה אין הוא רשאי להלין על מניעת שימוש בלתי חוקי זה".
בהערכת המומחה ובפסק הדין של המפקחת, מסתתרת אמירה נוקבת וערכית: "אין חוטא ייצא נשכר". כלומר, השימוש שנעשה שלא כדין ובמשך שנים רבות מצד הנתבעים לא יכול להכשיר את מצבה החוקי של היחידה ולבטח לא יכול להוות כלי שבאמצעותו ידרשו תמורות עודפות בפרויקט.
בנסיבות העניין התמורה ההוגנת שזכאים לה הנתבעים במסגרת הפרויקט הינה מחסן בשטח של 25 מ"ר. היות ויש קושי ממשי לייצר מחסן בשטח של 25 מ"ר (לנוכח מגבלות של הוועדה המקומית לתכנון ובניה) נקבע שאם שהיזם לא יוכל לייצר מחסן שכזה, ישולם לבעל היחידה כ-500 אלף שקלים בעד מלוא זכויותיו ובכפוף לתשלום הנ"ל יימחק שמם של בעלי הזכויות במחסן מפנקסי הזכויות במקרקעין.
הכותב עו"ד ניב בונפיל, ממשרד גרומן ושות' משרד עורכי דין
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה