החברה שלכם נקלעה לקשיים, אז מה עושים?
מה האופציות העומדות לחברה שנקלעה לחובות שאין ביכולתה להשיב. ומה הן הפתרונות שעולם המשפט מציע לבעלי מניות שחתומים ערבויות אישיות לחובות החברה.
רישום חברה בע"מ הוא סוג של לידה בה אדם מגשים חלום ויוצר ישות משפטית נפרדת לחלוטין. לעתים לבד ולעתים בשותפות. כשם שבני זוג חולמים להקים משפחה, רוקמים חלומות ומביאים לעולם ילדים כך אותו אדם, שחלם על עסק משגשג, יוצר חברה, עסק שהוא כל עולמו, התגשמות חלומותיו. לצורך כך, נלקחות במקרים רבים הלוואות בשם החברה, שותפויות, העסקת עובדים וכן הלאה.
אך מה קורה במידה והחלומות מתנפצים והעסק צובר חובות? בנקודה זו, עומדת החברה באמצעות בעלי השליטה בה, בדילמה- האם לפעול לסגירת החברה או שמא להילחם כדי להצילה ולשקמה.
בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל ומטרתו העיקרית היא שיקומו של החייב. חייב במשמעות של החוק- גם חברה, שהרי חברה היא אישיות משפטית עצמאית ונפרדת לכל דבר ועניין.
החוק מאפשר מספר פתרונות לחברה שנקלעה לקשיים כלכליים, אך שניים מהם עיקריים: פירוק החברה או הבראה ושיקום. במסגרת הבראה ושיקום ניתן לקבל עיכוב הליכים לחברה ולבעלי המניות שערבו לחובותיה של החברה וזאת לצורך משא ומתן והסדר נושים.
מהו הליך פירוק חברה ולמי הוא מתאים?
הליך פירוק מתקיים כאשר החברה לא מעוניינת מכל סיבה שהיא להמשיך פעילותה או שנושה של החברה מבקש את פירוקה לאור חובות שיצרה כלפיו ולא פרעה.
הליך פירוק מתקיים כאשר החברה לא מעוניינת מכל סיבה שהיא להמשיך פעילותה או שנושה של החברה מבקש את פירוקה לאור חובות שיצרה כלפיו ולא פרעה.
ישנם ארבעה מסלולים לפירוק חברה בע"מ: פירוק מרצון בהליך מזורז אשר מיועד לחברות שאין להן חובות או נכסים וכמובן שאין נגדן הליכים משפטיים תלויים ועומדים. פירוק מרצון אשר מיועד עבור חברה שמסוגלת לפרוע את חובותיה, פירוק על ידי בית משפט אשר מתנהל בבית משפט ולמעשה מתקיים במצב בו החברה לא מסוגלת לפרוע חובותיה וגריעת חברת חוץ אשר מיועד עבור חברה זרה שרשומה בישראל ומבקשת לבטל את רישומה האמור.
מהו הליך הבראת חברה ובאילו מקרים ניתן לפנות אליו?
מטרתה של הבראה היא לשקם חברה אשר נקלעה לקשיים כלכליים, כך שבסופו של ההליך תוכל החברה להמשיך לפעול. הליך הבראה ננקט כאשר יש מקום להניח כי שיקום החברה יביא תועלת לגורמים השונים שקשורים אליה כגון בעלי המניות, העובדים, הספקים, וכמובן המשפחות של כלל הצדדים הללו, אשר מתפרנסות באופן ישיר או עקיף מפעילות החברה.
מטרתה של הבראה היא לשקם חברה אשר נקלעה לקשיים כלכליים, כך שבסופו של ההליך תוכל החברה להמשיך לפעול. הליך הבראה ננקט כאשר יש מקום להניח כי שיקום החברה יביא תועלת לגורמים השונים שקשורים אליה כגון בעלי המניות, העובדים, הספקים, וכמובן המשפחות של כלל הצדדים הללו, אשר מתפרנסות באופן ישיר או עקיף מפעילות החברה.
כלומר, ככל ובית המשפט מתרשם שיש אופק להצלת העסק בכך שאנשים לא יאבדו את מקור פרנסתם, הוא נוטה לקבל את בקשת החברה ומעניק לה הזדמנות לפעול למען שיקומה הכלכלי. בתוך כך, ומתוך הבנה רחבה כי בעלי המניות הם חלק בלתי נפרד מהעסק וברוב המקרים הם חותמים כערבים אישיים לחובות החברה, ניתנת להם האפשרות לקבל עיכוב הליכים בגין חובותיהם האישיים וזאת כדי שיוכלו לפעול לשיקום החברה.
ההבראה יכולה להיות הבראה פנימית, כאשר הגורמים המעורבים בחילוצה מהמשבר הכלכלי הם מי שהיו קשורים לחברה לפני ובעת ההיקלעות לקשיים הפיננסיים או הבראה חיצונית אשר מעורבים בה גורמים נוספים כגון: משקיעים חדשים. הבראה זו היא למעשה מכירה של החברה למרבה במחיר (ראה: דוד האן "דיני חדלות פירעון" (2009) וכן פר"ק (מחוזי ת"א) 59196-02-16 אור סיטי נדל"ן קבוצת ענבל אור בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו 05.04.2016)).
אחת הדרכים היא הליך עיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר נכנס לעולמנו המשפטי לאחר התפרצות נגיף הקורונה.
מטרתו של תיקון 4 לחוק היא ליצור מתווה להתמודדות עם העלייה בהיקף החייבים או החברות שיבקשו לפנות להליכי הסדר או הליכי חדלות פירעון וזאת באמצעות עידוד החייבים לפנות להליכי הסדר במקום חדלות פירעון ופירוק.
מטרתו של תיקון 4 לחוק היא ליצור מתווה להתמודדות עם העלייה בהיקף החייבים או החברות שיבקשו לפנות להליכי הסדר או הליכי חדלות פירעון וזאת באמצעות עידוד החייבים לפנות להליכי הסדר במקום חדלות פירעון ופירוק.
באמצעות התיקון ניתנת הזדמנות לחברה לגשת להליך מקוצר של הסדר חוב עם נושיה. אורך ההליך כשלושה חודשים אשר במסגרתו ממונה מנהל הסדר על ידי בית המשפט אשר בודק את הצעת ההסדר ובמידה והיא ראויה הוא מכנס את הנושים ולמעשה מנסה לקדם את אישור הצעת ההסדר.
בתקופת ההליך יש לבית משפט סמכות להורות על עיכוב הליכים, כלומר להקפיא כל הליך גבייה שמתנהל כנגד החברה ובעלי המניות שחתומים ערבויות אישיות. המטרה היא להקל על החברה לקיים את ההסדר שהרי אין היגיון לנסות להעביר הסדר כשהנושים ממשיכים לרדוף אחר החברה ונציגיה.
עוד ראוי לציין כי אמנם התיקון לחוק היה עקב התפרצות נגיף הקורונה אך אין חובה כי החובות ייווצרו עקב משבר הקורונה. במקרים רבים בתי המשפט אישרו לחברות (וגם לחייבים יחידים) לפנות למסלול של הסדר חוב ללא קשר מחויב בין מגבלות משבר הקורונה ליצירת החובות. הסיבה לכך היא ההבנה שבעזרת הסדר חוב מקוצר ויעיל ניתן להשיג יתרונות רבים הן לחברה והן לנושים וביניהם המשך עבודה יצרנית, דירוג אשראי טוב ועוד סיבות רבות אחרות. לכן, אין טעם בהליכי גבייה ארוכים שככל הנראה לא יניבו תוצאות כלכליות טובות יותר.
לאחרונה משרדי ליווה הליך הבראה מעניין במיוחד. חברה שמפעילה גן ילדים אהוב ובעל מוניטין רב. בעלת המניות השקיעה את כל ליבה ונשמתה בחברה, שהיוותה עבורה מפעל חיים ובימיה הטובים טיפלה בכמאה ילדים.
במהלך חיי הפעילות של הגן, כל משפחתה של בעלת המניות נרתמה לטובת הפעילות בדמות של ערבויות אישיות ושחרור חסכונות אישיים. עקב משבר הקורונה החברה צברה חובות של כ- 1.5 מיליון ₪ ופסע לפני תחילת שנת הלימודים עננה כבדה של סגירת הגן ריחפה מעל. הבשורה הטובה היא כי בקשה מיוחדת לעיכוב הליכים והסדר נושים שהוגשה, התקבלה על ידי רוב הנושים גם כלפי החברה עצמה וגם כלפי בעלת המניות ובעלה ולמעשה החברה תשלם כ- 400,000 ₪ עבור חובותיה ותמשיך להתקיים. עשרות עובדים, ספקים וילדים יזכו להמשיך להנות מפעילות החברה.
לסיכום, ישנם הליכים רבים שמתאימים לחברות שחוות משבר כלכלי ולא צריך באופן אוטומטי לפנות להליך פירוק. קיימת חשיבות רבה לבחינת כל מקרה לגופו לקבל החלטה שקולה ומותאמת לפי מכלול השיקולים.
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה