אישה משקרת לבעלה עד כדי כך שהוא איננו יודע מי היא בכלל. היא חיה תקופה איתו, ולאחר מכן תקופה בלעדיו, והוא איננו שם לב. היא מביאה לעצמה מחליפה. והוא ממשיך לחיות עם המחליפה. הוא לכאורה איננו מרגיש שמדובר באחותה – התאומה הזהה. "הדהודים", המיני סדרה החדשה של נטפליקס, שמה משהו על השולחן - זוגות משקרים המון זה לזה. וכן, מתברר שהוא דווקא כן שם לב שמדובר באחות התאומה, שם לב, המשיך לחיות איתה ולא אמר מילה.

כולם משקרים לכולן, ולהפך. קו העלילה עצמו ב"הדהודים" די מופרך. קווים לא הגיוניים מחברים בין פרקי זמן, חורים עובדתיים יעצבנו אתכם לאורך הצפייה. מדובר בשבעה פרקים שמתמיירים לספק דרמה ומתח. הם לא מספקים. לא תהיו במתח, לא תחושו בדרמה. אבל ראו הוזהרתם - אם יש לכם מה להסתיר מבן זוגכם, עדיף שלא תצפו בצוותא ב"הדהודים". היא מכניסה רעיונות לראש.

זה עלול לקרות לכם ממש בסלון הביתי, על כוס יין, בצפייה משותפת בשעת ערב. אתם תחושו את המבוכה מתגנבת עמוק לתוך הבטן שלכם מול בן הזוג. העלילה תהיה הזויה, המתים ימותו באופן בלתי אמין, וגם החיים יחיו ב"הדהודים" באופן לא הכי ריאלי. ובכל זאת, אתם תתפתלו למראה מוסד הזוגיות שמוגש שם כאירוע מדומה, זוגיות על פי "הדהודים" היא הפקה מומצאת. והשאלה המביכה - האם זה כך רק "בהדהודים"?

כמוכם, גם "בהדהודים" הזוגות סוגרים את הערב על כוסית יין ומסכמים את אירועי היום. תסתכלו עליהם ותראו אתכם. ה"סיכום היומי" מלא שקרים. מכל הסוגים. משקרים לבנים ועד לשקרים האפלים ביותר, חורים שחורים. הזוגות עושים זה לזה את המופע של טרומן. חיים בנדמה לי. "הדהודים" אולי התכוונה לשים אותנו במתח, אבל השאלה המובילה לכאורה את העלילה – מי מבין התאומות ג'ינה ולני (מישל מונאהן) תיחשף ומי מהן אולי תיעלם – איננה רלוונטית. ככה זה כשאנשים בסדרה ובבית עלולים להתחיל להרהר עם מי הם באמת חולקים מיטה.

ג'ינה ולני מתעתעות בכולם די בקלות, בזכות העובדה שהן תאומות זהות. אבל האם צריך מטען גנטי שכזה כדי לרמות? נדמה כי גנטיקה משותפת זו רק דרך, אמצעי. בעידן המודרני של מסכים ושאר טכנולוגיות, מי שיחליט להערים על בן זוגו וליצור לעצמו חיים שניים ושלישיים, יוכל כנראה לעשות זאת. זו הדרמה האמיתית שמהדהדת מ"הדהודים".

עוד ב-

דירוג נטפליקס: הסדרה שזוכה לקאמבק מאכזבת

לכתבה המלאה

אז נכון שכל זה לא רלוונטי לזוגיות שלכם. ודאי שלא. זה אולי, אולי, אולי קורה רק לחברים שלכם, או לשכנים. ובכל זאת, בתוך העלילה העשויה רע של "הדהודים", עולה השאלה - מי אנחנו באמת?