דעות
ממשיכה לאבד את דרכה: ממשלה ללא מצפן, מדיניות ללא מצפון
הממשלה נכשלה בטיפול בפשיעה, הזניחה את פתרונות הבנייה, קיצצה בתקציבים ושיתקה את הרשויות המקומיות. כאשר מוסיפים לכל אלו גם את המראות הקשים מעזה – הזעם בחברה הערבית הולך מתעצם. רק יחד נוכל לפעול לסיום כהונת הממשלה המסוכנת הזו ולמען עתיד טוב וצודק יותר
כמעט שנתיים חלפו מאז פרוץ המלחמה בעזה, ומאז אנו עדים לאחד האסונות ההומניטריים החמורים בתולדות האזור: לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני מעל 60,000 הרוגים – רבים מהם ילדים. למעלה מ-50% מהתשתיות הוחרבו. לאורך התקופה האחרונה מגיעות לעולם תמונות מצמררות של ילדים רעבים, ובימים האחרונים גם של חטופים שמצבם הבריאותי קשה מנשוא.
המדיניות בדחיפתם של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ’, הדוגלת בחסימת הסיוע ההומניטרי לרצועה, מוצגת כדרך לשחרור החטופים – אך בפועל היא מביאה דווקא לתוצאה ההפוכה: הרעבת ילדים ונשים בעזה, החמרת המצב ההומניטרי, והמשך סבלם של החטופים. הוכח מעל לכל ספק: שחרור חטופים מתבצע רק באמצעות משא ומתן.
מול המראות הקשים והמציאות האכזרית, אלפים בחברה הערבית יצאו להפגין – בסכנין, טמרה, רהט, בערבה ובמוקדים נוספים – בדרישה להגברת הסיוע ההומיטרי, שחרור החטופים וסיום המלחמה. ועדת המעקב הובילה שביתת רעב כהזדהות עם ילדי עזה המורעבים. ראוי לציין כי במאבק זה משתתפים גם אזרחים יהודים – אנשים המאמינים בכבוד האדם, בחמלה ובחיים משותפים.
בזמן שהחברה האזרחית פועלת באחריות, ממשלת ישראל הולכת ומאבדת את דרכה – ללא מצפן, ללא מצפון. האם פניהם להסלמה נוספת ולהרחבת שפיכות הדמים? האם בן גביר וחבורתו מבקשים להצית את האזור כולו באמצעות פרובוקציות במסגד אל-אקצא?
משטרת ישראל, זו האמורה לשמור על החוק ולמנוע תפילה לא-מוסלמית במקום הרגיש הזה, נכנעת שוב ושוב לגחמות של בן גביר. כך הפכה המשטרה לכלי שרת בידיו של מי שמתיימר להיות שר "הביטחון האישי" – מינוי שמסמל את האבסורד המוסרי של הממשלה הנוכחית.
ובינתיים, הפשיעה בחברה הערבית רק הולכת ומחריפה – ללא שום הישג במיגור הפשיעה. הריסת בתים עושה רושם הפכה לתחביב, ובחודשים האחרונים היא מופנית ביתר שאת נגד יישובים בדואים בנגב ובצפון. ראינו את בן גביר בעצמו מסתובב בטובא זנגריה ומחלק צווי הריסה – כאחרון הפקחים. האם זו אחריותו של שר בממשלת ישראל?
מאז אירועי ה-7 באוקטובר, החברה הערבית נהגה באחריות רבה – אך תחושת התסכול הולכת וגוברת. הממשלה נכשלה בטיפול בפשיעה, הזניחה את פתרונות הבנייה, קיצצה בתקציבים ושיתקה את הרשויות המקומיות. כאשר מוסיפים לכל אלו גם את המראות הקשים מעזה – הצטבר זעם עמוק שעלול לפרוץ לרחובות.
החברה הערבית מחויבת לחיים משותפים, לצד שותפים מסורים מהחברה היהודית. יחד, נוכל לפעול למען עתיד טוב וצודק יותר, ולמען סיום כהונת הממשלה המסוכנת הזו. על כולנו להתאחד – ולהתייצב ביום הדין של הבחירות בשנת 2026. זהו הזמן לשים קץ להפקרות ולגזענות, ולהוביל שינוי אמיתי בישראל.
עוד ב-
*הכותב, יאסר חוג'יראת, הוא חבר כנסת מטעם רע"מ ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.ח"כ חוגיראת ודבריומחמוד 08/2025/05הגב לתגובה זו0 0לדאבוני חלק גדול מטענותיו של ח"כ חוגיראת יותר מנכונים!! וזה חבל.שעה שהמרחב הערבי סובל מכנופיות פשע הפועלות ללא כל רסן וללא כל ניסיונות פיקוח אנחנו ,הישוב היהודי נקבל את הפשע המאורגן מהרחוב הערבי אצלנו בגדול !!אימרה זו של ח"כ חוגיראת מוכחת מדי יום ומדי שעה מחדש וחבל.שמה ואולי מקבלי ההחלטות יתחילו לקבל קצת זכל ויתחילו לשקם את הרוחות ברח הערבי?האין הדבר הכרח?האין בכך כל צורך מיידי ?קומ עורו ועשו מעשה לפני שכל הכלים יתפוצצו לנו בפרצוף!!סגור
