בארץ

זעקת המילואימניקים: "נעדר יותר מ-400 יום, העסק שלו קרס"

התמשכות המלחמה ואי יישום חוק הגיוס במלואו גורמת לקשיים רבים למילואימניקים שנקראים שוב ושוב לשירות: "יש חיילים שנקראו כבר לצו חמישי ושישי"
מערכת ice |  2
חיילי מילואים (צילום פלאש 90/ תומר נויברג)
ועדת הכספים קיימה היום (שני) דיון בנושא השפעת שירותם הממושך של משרתי מילואים על שוק העבודה והמשק. הקריאה החוזרת למילואים, שלחלקם זו כבר הפעם החמישית או השישית, ואי יישום חוק הגיוס הקיים במלואו מכביד ומקשה מאוד על חיילי המילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. 
במהלך הדיון בכנסת הציגו התאחדות התעשיינים השלכות רבות של גיוס אנשי המילואים על המשק, בהן חוסר וודאות, פגיעה בחברות, דחיית פרויקטים, אי עמידה בלוחות זמנים להן התחייבו, קשיים בתכנון קדימה ועוד, והציעו מספר אפשרויות סיוע מצד המדינה לחברות ועסקים שמספר משמעותי מעובדיהם יצאו לשירות מילואים משמעותי: שיפוי מלא של התנאים הסוציאליים, הקמת קרן סיוע לעסקים במצוקה, תשלומי מקדמות.
בפורום העצמאים בהסתדרות הציגו כי עצמאים רבים לא רוצים להגיע לשירות מילואים נוסף, וכי הדבר מהווה סיכון ביטחוני ולא רק סוגיה כלכלית, "יש כאילו סוג של אטימות מערכתית שלא מבינים את גודל המצוקה שנמצאים שם עצמאים, ואומרים לנו אנחנו שבויים, אנחנו מבקשים דחיית הגעה למילואים כי אנחנו לא מצליחים להניע את העסק כל פעם. יש חיילי מילואים שנקראו כבר לצו חמישי ושישי". 
בנוסף ציין נציג הפורום כי ישנם בנקים שלא נותנים למילואימניקים בענפים מסוימים כלל הלוואות בטענה שהם עוסקים בענפים בסיכון וכי הם צפויים לשוב למילואים, וקרא להעניק מעטפת בנושא לחיילי המילואים עם תנאים ראויים, תוך שימת לב לכך שאי אפשר להפריד בין הנושא הכלכלי לביטחוני. 
נציג פורום ארלוזורוב הצביע על כך שמאות אלפי מילואימניקים מנותקים תקופה ארוכה מעבודה, בדגש על צעירים בשיא הקריירה שלהם שמאבדים משרות, וכי המחקר הכלכלי מראה שבהעדר טיפול החברה הישראלית תפגוש את הניתוק הזה עשרות שנים קדימה, תוך השלכות על תקציב המדינה ופיריון המשק, וכי ללא טיפול מתאים יהיה זה מאוחר מידי, "השירות המילואים הולך לייצר קבוצה עצומה של אנשים שהם העתיד של המשק, הם יגיעו לשוק עבודה ואין לנו מושג איך, כנראה עם פחות יכולת לתפקד", כך קרא נציג הפורום לוועדה להנחות את הממשלה לכלול בתקציב המדינה הבא תקציב לשיקום אוכלוסיית המילואימניקים בראי זה.
נטע בר זיו ממשרד האוצר הסבירה: "ברמת המאקרו לשירות המילואים השפעה דרמטית על המשק ברמה מאקרו כלכלית, העלות המישקית מעבר לעלות הפיסקלית של כמה עולה לממן חייל מילואים, העלות המשקית של חודש שירות מילואים לאדם אחד עומדת על 50 אלף שקלים, כל 100,000 חיילים זה בערך 5 מיליארד שקלים לחודש, זה אובדן פעילות כלכלית למשק. בהערכה סבירה יש בערך 300 אלף חיילי מילואים שמשרתים במשך 60 ימים בשנה, אנחנו מגיעים ל-30 מיליארד שקלים של אובדן פעילות כלכלית וכלל העלויות, מעבר לזה יש את המעטפת התקציבית של כל חייל". 
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) ציין כי , "זה שקר שמדינת ישראל דואגת למילואימניקים, יש מאות אלפי אנשים שהיו מעל שנה במילואים במשך המלחמה, 41 אחוז ממשרתי המילואים דיווח כי פוטרו או נאלצו לעבוד את מקום עבודתם, אנחנו מכירים את המצב של העסקים הקטנים, של נשות המילואימניקים ונשות אנשי הקבע, לפחות 20% מאנשי ההייטק הם מילואימניקים, כל מה שאנחנו רואים זה שהתקציב לא רלוונטי. המעטפת הקיימת לא מספיקה, והיא לא יכולה להספיק אם לא נשתמש בשוויון בנטל, לא משנה כמה שוברים וימי נופש תחלק להם". 
ח"כ נעמה לזימי (העבודה) האשימה: "אם שר האוצר צריך לייצר מראית כאילו הוא עוזר למילואימניקים זה אומר שהוא לא עוזר להם, לחוקק תקציב השתמטות בזמן מלחמה זה הדבר הכי אנטי ציוני ואנטי מילואימניקים שאפשר לעשות". 
ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) סיפר: "אני מכיר בחור ששירת איתי בצבא כקצין, הוא נמצא יותר מ-400 יום במילואים, העסק שלו קרס ו-15 עובדים פוטרו, אם היו יותר אנשי מילואים הוא לא היה צריך לעשות מספר כזה של ימים והעסק לא היה קורס". 
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) גער: "כשאין לאן לחזור המילואימניק כבר לא מתוגמל, שהוא חותם אבטלה הוא כבר לא מתוגמל, כי הוא צריך לדאוג לעתידו ומעסיקים כבר לא לוקחים אותו. אנחנו רואים מילואימניקים שסוגרים את עסקיהם, הבאתם קרן במימון המדינה לתושבי הצפון, אבל מילואימניק שלא מהצפון לא נכלל, המילואימניקים בכל הארץ. דוגמא נוספת, בנק ישראל הורה שלא להחזיר צ'קים ולתת הארכות למילואימניקים, מישהו בדק את זה? הוא נמצא ברשימה השחורה ולא יתנו לו הלוואות, האם בנק ישראל האיר כלפי הבנקים? אף אחד לא עוקב אחרי זה. אני מבקש להפנות את הזרקור הזה כלפי הבנקים. גם בערבות מדינה, גם בנושא של התשלומים". 
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר: "מוקד הדיון תוכנן לנושא הזה, בקורונה אנשים לא יכלו לעקוב אחר החזרת צ'קים ואחרי דירוגי אשראי, בדומה לכך יש להתחשב עם אנשי המילואים, אנחנו רוצים לדעת האם משרד האוצר עושה משהו כדי לסייע לאנשי המילואים". בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה תשובות בתוך שבועיים מנציגת האוצר לנושאים שהועלו בדיון. 
כזכור, חייל מילואים נשלח למאסר בכלא 10 במחנה בית ליד לאחר שסירב להתייצב שוב בשל התנגדותו למלחמה. החייל, שהיה מלווה בעשרות חיילי מילואים אחרים ותומכים, אמר כי הוא, "מזועזע מהמלחמה הבלתי-נגמרת בעזה, מהפקרת החטופים ומהמוות הבלתי-פוסק של חפים מפשע. איני מסוגל מוסרית להמשיך לשרת כל עוד אין שינוי". 
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    פריארים. (ל"ת)
    ארמו 05/2025/26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    החיים יותר חשובים וכל אחד עושה חשבון נפש לעצמו (ל"ת)
    שון 05/2025/26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור