בדיון הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי בבקשה לחוו"ד ממבקר המדינה על הטיפול הממשלתי בשורדי טבח הנובה, זעקה בבכי, רוני כץ, אימא של שורד נובה: "אני מטפלת לבד בבן שלי, ששרד את הטבח בנובה. הוא חזר שבור נפשית, במצב פסיכוטי ומנותק מהמציאות".

"נסעתי אחריו לתאילנד, לקח לי 12 יום להחזיר אותו. הוא בן 30, ואני מאכילה אותו בכפית", סיפרה האם בדיון שנערך הבוקר (שני) בכנסת. "אני לבד איתו, פוחדת שיקרה לו משהו. בלי השגחה. למרות כל זה, לא מכירים בנו כנפגעי פעולות איבה. אנחנו לא זכאים לטיפולים, לא מוכרים בנוהל חרדה. אני רועדת מפחד לצאת מהבית. בגני תקווה צוחקים עלי כשאני מבקשת עזרה".
 
"מדצמבר לא קיבלתי אפילו טלפון מגורמי הרווחה. גידלתי בן לתפארת מדינת ישראל וקיבלתי שבר כלי. אני עובדת ומפרנסת אותו, חיה מקצבת נכות וממנה את הטיפול בבת שלי שמסייעת לו. שירתי את המדינה, ועכשיו אני מתמוטטת. אני לא יכול להמשיך ככה. איך אפשר להתעלם ככה?".

מעיריית גני תקווה נמסר:

"עיריית גני תקווה כואבת את כאבה של המשפחה בעקבות מעשי הטבח שהתרחשו בשבת השחורה במסיבת הנובה ואנו מבינים את העומס הרגשי המוטל על האם. 

ברצוננו להבהיר כי כבר בחודש אוקטובר התקיימה פגישה יזומה של ראש אגף הרווחה עם האם. במהלך הפגישה, הבהירה האם כי הבן שלה מטופל על ידי ארגון אחר ואין צורך בסיוע עירוני עבורו.  

עובדת סוציאלית צוותה לאם והם נפגשו מספר פעמים. לאור היעדרות של העובדת הסוציאלית בעקבות מחלה, הוצע לאם עובדת סוציאלית חדשה אך זו סירבה להמשיך בקשר מול אגף הרווחה.

העירייה אינה מוסמכת להעניק טיפול פסיכולוגי ורגשי לתושבים פוסט טראומתיים. אנחנו פועלים בכדי להפנות את התושבים לגורמים המוסמכים לכך בחוק ולהעניק מענה בתוך הקהילה.

בשנה האחרונה פתחנו את 'הבית הירוק' בגני תקווה, מרכז פסיכולוגי להורים ולילדים המעניק שירותים טיפוליים למשפחות בהן אחד מבני המשפחה מתמודד עם מצוקה נפשית. המקום מוכר על ידי ביטוח לאומי לטיפול בנפגעי פעולות איבה והוא מקבל אליו מטופלים באופן פרטני ופרטי".

אפרת אטון, מנכ״לית עמותת "לב בטוח", העמותה שמעניקה סיוע נפשי לשורדי המסיבות בעוטף ובני משפחותיהם ומטפלת כיום בכ-900 שורדים, בהמשך לדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות חה״כ מיקי לוי היום בכנסת: "אמנם עברו 9 חודשים לאחר ה-7 באוקטובר אך עבור השורדים ההתמודדות בראשיתה. השורדים זקוקים להמשך של סיוע נפשי נגיש רציף ועקבי וזה מבלי שיסלילו אותם לנכות, כמו גם לתשלום התגמולים ותמריצים כלכליים שיעודדו אותם בהשתלבות במסלול החיים, אסור לשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם ולהפסיק טיפול נפשי שמיטיב עמם, כאשר הם בעיצומה של ההתמודדות עם הטראומה הקשה ביותר שידעו בימי חיייהם.

"אל לנו להפריד בין מטפל ומטופל ברגעים הקריטיים של הטיפול. לבני המשפחות היקרים אשר תומכים ומלווים ומהווים עוגן לשורדים מגיעה ההכרה שתאפשר להם קבלת טיפול נפשי ומתן הזכויות על פני התעלמות, אם ההזנחה כלפיהם תימשך יקרסו יחד עם השורדים".