עורכי הדין דורון קול ויסמין פפרמן, מפירמת עורכי הדין פישר (FBC) ייצגו את העיתונאי רביב דרוקר בשתי תביעות דיבה שהוגשו נגדו על ידי וולטר סוריאנו, בעלים של חברת אבטחה ואיש עסקים ישראלי המתגורר בלונדון, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו.

הרקע לתביעות בריאיון טלוויזיוני שערך מפכ"ל המשטרה (דאז), במהלך חודש פברואר 2018, בו ציין כי המשטרה סבורה שמתבצע מעקב ואיסוף מידע ביחס לחוקרים המעורבים בחקירות ראש הממשלה. במהלך הריאיון לא הוזכר שם הקשור לפעילות אלו.

 
עניינה של התביעה הראשונה הוא ריאיון שנערך עם רביב דרוקר לתוכנית הרדיו "עושים צהריים", במסגרתו אישר דרוקר שסוריאנו הוא הגורם לו המשטרה מייחסת את פעולות המעקב שהזכיר המפכ"ל. דרוקר ציין באותה הנשימה, כי לדעתו אין יסוד של ממש לטענה כלפי סוריאנו ומתח ביקורת על המפכ"ל.

בית המשפט (כב' השופט רונן אילן) דחה את התביעה במלואה, קבע באופן חריג כי מדובר בתביעת השתקה, ופסק לחובת סוריאנו הוצאות על סך 100,000 שקל. מצורף פסק הדין המלא.

בית המשפט קבע כי המניע הדומיננטי של סוריאנו לא היה שמירה על שמו הטוב אלא הניסיון למנוע את אזכור שמו בתקשורת, וכי התביעה נועדה להרתיע את דרוקר וכל אדם אחר מביצוע פרסומים על אודותיו. נקבע כי מדובר בתביעת השתקה הן משום פערי הכוח הכלכליים הקיימים בין דרוקר וסוריאנו, מספר התביעות שהגיש סוריאנו כנגד דרוקר (3 תביעות בסכום פיצוי מצטבר של 860,000 שקל), וכן כי התברר כי בנוסף לתביעות אלו סוריאנו הגיש עוד מספר רב של  תביעות נגד גורמי תקשורת שונים שאזכרו את שמו.

עוד קבע בית המשפט כי הפרסום חוסה תחת הגנת אמת פרסום. נקבע כי דרוקר עמד בנטל הוכחה מחמיר, לאור חומרת החשדות שיוחסו לסוריאנו. זאת, בין היתר, לאור עדויותיהם של העיתונאים משה נוסבאום ודורון הרמן, שהעידו כי שמעו על זהות התובע בלי כל קשר לנתבע. עוד קבע בית המשפט שבימים שלאחר הריאיון גופי תקשורת רבים חזרו שוב ושוב על הטענה שסוריאנו הוא זה שחשוד בעיני המשטרה כמי שעומד מאחורי המעקב אחרי החוקרים.

צילום: רמי זרנגר

עניינה של התביעה השנייה בתצהיר שהגיש דרוקר במסגרת התביעה הראשונה ואשר פורסם באותו היום בחדשות 13. התצהיר כלל את גרסתו של אדם בשם דורון סטמפלר, אשר סיפר על חילופי דברים שהיו לו עם סוריאנו לפני שנים, במהלכם לטענתו סיפר לו סוריאנו על קשריו עם ראש הממשלה, ועל כך שקשרים אלה סייעו לסוריאנו לקדם מיזמים ועסקאות. לטענת סוריאנו פרסום התצהיר עולה לכדי לשון הרע כלפיו. בית המשפט דחה את התביעה במלואה וקבע כי גם תביעה זו היא תביעת השתקה. מצורף פסק הדין המלא.

בית המשפט קבע, כי לא ברור כיצד פרסום לפיו "ראש הממשלה שותף של סוריאנו בחברה ובגלל קשר זה דלתו של רה"מ פתוחה בפני סוריאנו" מהווים לשון הרע באמות מידה אובייקטיביות. עוד נקבע, כי אף אם היה מדובר בדברי לשון הרע, לדרוקר עומדת הגנת תום הלב שכן הדיווח התבסס בעיקרו על מידע ששאב דרוקר מתצהיר סטמפלר, תצהיר אשר הוגש לבית המשפט.  כמו כן, נקבע כי כי הדיווח עצמו נעשה במסגרת חובתו של דרוקר כעיתונאי לדווח לציבור על עניין ציבורי.

עוד נקבע כי הפרסום מהווה "פרסום מותר", שכן,  בעת הפרסום התצהיר היה חלק מכתבי הטענות בתביעה הראשונה. נקבע, שבקבלת תביעת לשון הרע על מסמכים שהוגשו במסגרת הליך משפטי "קיימת סכנת אפקט מצנן על בעלי הדין, אשר עלולים לחשוש בהצגת טענותיהם אם אלו עלולות לחשוף אותם לתביעה".

עוד ב-

רביב דרוקר חוטף מכוכב ערוץ 14: "מלקק לעפרה שטראוס"

לכתבה המלאה

באשר לטענה שהעלה סוריאנו באשר לפגיעה בפרטיותו נוכח פרסום תמונות הדרכון שלו במסגרת הכתבה, קבע בית המשפט כי "לא ברור כיצד הצגת תמונותיו של סוריאנו מבטאת "השפלה או ביזוי" [...] לא ברור הבסיס לטענת סוריאנו שיש לעטות במסווה של סודיות תמונות שמלכתחילה נועדו להצגה ולזיהוי".