כולם מחכים להחלטה אחת של נתניהו וזו החלטה דרמטית | טור שישי
והנה בשקט בשקט התגנבה השבוע אופטימיות לקברניטי הכלכלה הישראלית, או לפחות סוג של אופטימיות זהירה שהשורה התחתונה שלה שנתניהו החליט למסמס את החקיקה המשפטית וזה החזיר את הסיטי לעבודה, או סוג שלה; כולם מחכים להחלטה הכלכלית החשובה של נתניהו | טור שישי
השבוע עברו על הכלכלה לא מעט דברים וזה עוד המתאבן לקראת הימים הבאים. בראש ובראשונה נראה שראש הממשלה, בנימים נתניהו, יורד מהחקיקה המשפטית או לפחות פועל למסמס אותה. אנחנו עוד בהתחלה של הדברים ולכן צריך להתייחס אליהם בזהירות המתבקשת.
אז מה זה עשה לכלכלה השבוע? ראינו את שוק ההנפקות מתחיל להתעורר. ראינו חברות חוזרות לגייס כסף אם זה בנק לאומי שלקח לא מעט כסף בסוף השבוע שעבר, עובר בחברת החשמל ונגמר עם בנק מזרחי טפחות. זה לא משנה על כמה כסף מדובר ולא משנה שמדובר בחברות ענק שיש להן נגישות טובה לכסף משוק ההון, מה שמשנה כאן זו האווירה שמחזירה את הסיטי לפעילות. קטנה יחסית, מתונה יחסית, זהירה הרבה מאוד - אבל פעילות.
עוד דבר מעניין שקרה השבוע בא מגזרת שער החליפין של הדולר. נזכיר שלחופשת סוף השבוע שעבר יצאנו כשהדולר עמוק מעל ה-3.7 שקל ואנחנו גומרים את השבוע כשהוא ברמה של 3.65 שקל וזה משמעותי לאינפלציה בטח כשנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אומר שברמות האלה של הפעילות הכלכלית התמסורת בין שער החליפין של הדולר לאינפלציה עומד על 20%.
כשמדברים עם הפעילים בשוק המט"ח ומנסים להבין מה קרה שהם מתחילים למכור דולרים, הם אומרים בשקט בשקט, הנה נתניהו מוריד את החקיקה המשפטית מסדר היום וזה אומר שצריך להוריד ולו במעט את פרמיית הסיכון של ישראל וזה משמעותי כי היא עדיין גבוהה מאוד ביחס למה שהיה כאן רק לפני חצי שנה, אבל איזו הקלה נרשמה השבוע או סוג של הקלה.
דבר משמעותי נוסף קרה השבוע וזה מינוי של מפקח על הבנקים חדש. דני חחיאשווילי מונה במקום יאיר אבידן שפרש וזה מינוי משמעותי. פרופ' אמיר ירון מסיים עוד מעט את הקדנציה שלו ואם הוא לא יתמנה לקדנציה נוספת טוב שיהיה מפקח על הבנקים שנמצא בקונצנזוס הכלכלי וחחיאשווילי הוא כזה, לפחות על הנייר.
הציפיות מחחיאשווילי גבוהות, שלא לומר גבוהות מאוד. מחד הוא אמור לקחת את התחרות והחדשנות בעולם הבנקאות צעד נוסף קדימה ומאידך הוא צריך להתמודד עם גל חקיקה פופוליסטית נגד המערכת הבנקאית, חקיקה שלמעשה שומטת את הקרקע תחת הנהלות הבנקים ומעבירות את הניהול לממשלה וזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות במדינה מערבית במאה ה-21.
כל מפקח על הבנקים צריך לידו (או מעליו) נגיד מקצועי וחזק ופרופ' אמיר ירון הוא כזה. נזכיר, ירון קיבל כלכלה במשבר קורונה שהעולם לא הכיר (סגרים, הזרמת כסף מטורפת לכלכלה כדי שלא תקרוס) וכן הלאה. הוא גם הוביל את בנק ישראל בתהליך ההתמודדות עם אינפלציה שמרימה ראש בהתאוששות ממשבר הקורונה והוביל את הבנק המרכזי לגמילה מריבית אפס.
ירון היה הרוח הגבית לפיקוח על הבנקים בכל הנוגע לתחרות במערכת וזאת מבלי לשפוך את התינוק עם המים. כלומר, לשמור על יציבות המערכת במקביל לדחיפה לחדשנות ותחרות. ירון הצליח לייצר קשר מצוין עם העמיתים שלו ברחבי העולם ובעיקר עם הפדרל ריזרב וכך הוא הצליח לשמור על הכלכלה הישראלית מתואמת עם העולם בעידן בו הדרג הפוליטי מתעמת עם הבית הלבן והמערב ומה שנשאר זה המקצועיות והמוניטין של הדרג המקצועי שישמור על ישראל כחברה של כבוד בין אומות העולם המודרני.
עכשיו, ירון מסיים קדנציה והוא יכנס לספרי ההיסטוריה של הכלכלה הישראלית כאחד הנגידים היותר טובים שהיו כאן, היותר מתקדמים והיותר מקצועיים וכעת נשאלת השאלה מה נתניהו רוצה. סמוטריץ' לא רק שאינו מתנגד למנות את ירון לקדנציה נוספת אלא שנראה כי הוא גם רוצה אחת אחת כזו אבל מה נתניהו רוצה? לא ברור כרגע. וצריך לזכור עוד דבר, צריך לשאול גם לפיה של הכלה, כלומר האם ירון בכלל רוצה עוד קדנציה עם דרג מדיני/ פוליטי מהסוג הזה וכן הלאה.
על פניו נראה שאם כולם יקבלו את החלטות הנכונות הרי שדרכו של ירון סלולה לקדנציה נוספת אבל לא בטוח שכולם רואים את אותו הדבר מאותה נקודת מבט ולכן הרבה מהמוניטין של נתניהו כ"מר-כלכלה" מוטל כעת על הכף.
