בשבועות האחרונים, עם כניסתן לתוקף של הפסקות האש מול איראן וחיזבאללה, החלו להצטבר לראשונה נתונים שמאפשרים לאמוד את הנזק הכלכלי של המלחמה. המספרים הם הערכות גסות, חלקיות ועדיין נתונות לשינוי בהתאם למצב הביטחוני. אבל השורה התחתונה ברורה: הפסקת האש היא בשורה אמיתית למשק.

בשיא הלחימה, העלות הישירה של יום מלחמה לצה"ל ולמשק האזרחי עלתה על מיליארד שקל. מדובר בסכום שכולל שימוש בחימוש יקר, מאות גיחות אוויריות ביממה, בלאי ציוד כבד ועשרות אלפי חיילי מילואים שהוצאו מהמעגל הכלכלי. כעת, לאחר הפסקת האש, אותה עלות יומית אמנם לא צנחה לאפס - אבל היא הצטמצמה לפחות מ-230 מיליון שקל ביממה, שמשמעותם סביבות 1.6 מיליארד שקל לשבוע, לעומת שבעה מיליארד בשבוע בשיא.

גם בצד האזרחי הסיפור דומה: ירי הטילים על ישובים בצפון ובמרכז הפסיק, הנזקים לרכוש פסקו, אלפי עצמאים ושכירים שהיו בחל"ת חוזרים לשגרה, ועסקים שנסגרו - חלקית או לגמרי - מתחילים לפעול מחדש. על פי הערכות האוצר, עלות הפיצויים לעסקים כבר מגיעה לכ-8 מיליארד שקל, ועלות דמי האבטלה עמדה על כ-800 מיליון שקל עד כה. כל יום של שגרה הוא יום שחוסך מאות מיליונים.

48 הימים של לחימה, מסוף פברואר ועד מתחילת אפריל, עלו למשק הישראלי - לפי הערכות כלכליות ראשוניות הכוללות עלויות ביטחוניות, אזרחיות, פגיעה בצמיחה, עלייה באבטלה, ירידה בהכנסות ממסים ונזקים עקיפים - כ-70 מיליארד שקל. זוהי הערכה גסה, מדגישים גורמי האוצר, אך בכל מקרה: המספר מתאר היקף נזק עצום.

העלות הביטחונית והאזרחית הישירה בלבד, ללא השפעות מאקרו, מוערכת בכ-40 מיליארד שקל. ומשרד הביטחון כבר הגיש דרישה להוסיף לתקציבו עוד כ-20 מיליארד שקל מעל ל-144 מיליארד שאושרו - תוספת שתגרור בהכרח קיצוצים במשרדי הממשלה האזרחיים.

נתוני האוצר ורשות המסים לחודש מרץ הם הראשונים שמשקפים את ההשפעה הכלכלית של המלחמה בזמן אמת. מה שהם מגלים הוא תמונה מורכבת יותר מהכותרות.

מצד אחד, הכנסות המדינה ממסים במרץ הסתכמו בכ-50.9 מיליארד שקל - עלייה נומינלית של 24% לעומת מרץ 2025. אבל יש כאן מלכודת: רוב הכנסות מרץ משקפות פעילות כלכלית של ינואר-פברואר, עוד לפני הלחימה. בנוסף, שני תשלומי ניכויים חריגים בהיקף של כ-8.7 מיליארד שקל מנפחים את הנתון. כשמנרמלים את כל אלה, הצמיחה הריאלית עומדת על כ-6% בלבד. עדיין חיובי, אבל רחוק מהאופוריה.

מצד שני, הגירעון של מרץ לבדו הגיע לכ-1.6 מיליארד שקל - לעומת עודף מצטבר של 14.5 מיליארד שקל שנרשם עד סוף פברואר. כלומר, חודש אחד של מלחמה כמעט מחה את כל הבשורות הכלכליות של שני החודשים שקדמו לה. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד כעת על כ-89.5 מיליארד שקל - כ-4.2% מהתוצר, מתקרב לתקרת 4.9% שהממשלה הציבה לעצמה לשנה כולה.

כאן נכנס בנק ישראל לתמונה. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, ציין בסוף השבוע כי הפסקת האש משפרת את התנאים במשק ועשויה לתמוך בצמיחה. כלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות קראו בדבריו רמז אפשרי להפחתת ריבית בישיבת מאי ברבע אחוז, לרמה של 3.75%, או לכל המאוחר ביולי.

עוד ב-

נגיד בנק ישראל מאותת: זה המועד הצפוי להורדת הריבית

לכתבה המלאה

אבל יש תנאי: הפסקת האש צריכה להחזיק. כל עוד הגירעון ממשיך לגדול ואי הוודאות הביטחונית לא מתפוגגת לחלוטין, בנק ישראל לא ימהר. מי שממתין לירידה בתשלומי המשכנתא, בעלויות ההלוואה או בתשואות האג"ח - עדיין צריך קצת סבלנות. הנתונים האמיתיים של תקופת הלחימה יגיעו רק עם דיווחי אפריל.