"למרות שמדד המחירים לצרכן בינואר נותר ללא שינוי, תמהיל המדד לא היה חלש ושיקף את המשך התפוגגות ההשפעות הממתנות של המלחמה על הביקושים במקביל לתרומה חריגה כלפי מטה מצד סעיף התיירות" אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI.

"למעשה" הוא אומר "הגורם העיקרי שמשך את המדד כלפי מטה היו מחירי ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל עם תרומה של מינוס 0.2% למדד הכללי, והתרומה השלילית הגבוהה של סעיף זה מסבירה את עיקר הפער בין התחזית שלנו לבין המדד בפועל.

"הבעייתיות בסעיף זה נובעת מהתרומה הגבוהה שלו לירידה באינפלציה בחודשים האחרונים (שני הסעיפים, הכוללים את התיירות המקומית והיוצאת תרמו מינוס 0.5% למדד הכללי בין נובמבר לינואר), למרות הירידה הניכרת בפעילות ענף התיירות, הן היוצאת והן המקומית.

"כך, סעיף הנסיעות לחו"ל ירד בכ-7.5% (וזאת למרות פיחות של כ-1% בשער החליפין של השקל) ותרם כ-0.14% לירידת המדד, כאשר בנוסף סעיף הנופש המקומי ירד בכ-5% ותרם כ-0.04% לירידת המדד. כזכור הלמ"ס שינתה את אופן המדידה של סעיף הנסיעות לחו"ל, והוא נמדד על פי מועד צריכת השירות ולא לפי מועד הקנייה".

גוזלן אומר עוד כי הירידה בינואר משקפת ככל הנראה היקף רכישות גבוה יותר של כרטיסים שנקנו טרום המלחמה, אחרת הייתה צפויה תרומה חיובית למדד שכן סביבת מחירי הטיסות בינואר לטיסות גבוהה יחסית. בכל אופן, השפעת הרכישות המוקדמות צפויה להתפוגג בהדרגה, וללא שינוי משמעותי בצד ההיצע, סביר לצפות לתרומה חיובית גבוהה למדד הכללי מצד סעיף זה בהמשך השנה.

עוד ב-

השנה שכולם ירצו לשכוח: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-0.1% ב-2023

לכתבה המלאה

"במבט קדימה, מעבר לתנודתיות המאפיינת את סעיף זה, אנו מצפים לקצב עלייה שנתי זהה של סביב 3% בחודשים הקרובים, אם כי בהמשך השנה הסיכון נוטה כלפי מעלה בהתאם להתפתחות המלחמה והטיפול במפונים, שעשוי להוות גורם שתומך בביקוש לדיור/שכירות וזאת במקביל ליכולת רכישה נמוכה של דירות שעשויה להגביר את הביקוש לשכירות" הוא מסיים.