חלב, שמנת, וכעת גם קוטג': משבר החלב, שהחל עם חוסרים נקודתיים בחלב טרי ובשמנת מתוקה סביב החגים, הפך לתופעה רחבה יותר. המחסור נוגע כעת גם למוצרי יסוד נוספים, והיום, מתחילה הבעיה להכות גם במדפי הקוטג'.

המדפים הריקים ברשתות השיווק מעידים על משבר חלב חמור שהולך ומחריף. על רקע המחסור, יצאנו לבדוק את הגורמים ואת הפתרונות אצל מי שמכיר את שוק החלב מקרוב. איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, מדבר ללא על תשעה ימי עבודה אבודים, 8 מיליון ליטר חלב שהושמדו וכיצד רגולציה כושלת של המדינה פגעה בביטחון המזון של כולנו, מה הפתרון למחסור ומתי נראה את המדפים מלאים שוב

 
תשעה ימי השבתה ונזק של מיליוני שקלים

מה קורה עם החלב שלנו, עם המוצרים? היום הבנתי שגם הקוטג' מתחיל להיעלם
"החוסרים כרגע נובעים מההשלכות הישירות של חגי תשרי," מסביר שניידר. "אנחנו אחרי תקופה של 20-21 ימים, שבמהלכם תשעה ימים המחלבות לא עבדו בשל אילוצי כשרות והנחיות של הרבנות. איבדנו כמעט עשרה ימי ייצור, וזה אירוע חריג שקורה אחת לכמה שנים. המחלבות אמורות לעבוד חמישה וחצי ימים בשבוע, ובתקופה של 20 יום אובדים תשעה ימים,  נוצר לחץ אדיר. המחסור ניכר בחלב בקרטון, בשמנת מתוקה, ועכשיו זה מתחיל להיות מורגש בקוטג' - שתהליך הייצור שלו קצר יחסית. זה אמנם בשוליים, אבל מתחילים להרגיש את זה".

שניידר מדגיש כי זהו המחיר של מדינה יהודית: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית, וצריך לשמור על שבתות וחגי ישראל. בצד ההגדרה הזאת יש מחיר. אי אפשר לבוא ולתפוס על למה חסר חלב אחרי תשעה ימי עבודה שלא היו, כפי שלא בוכים על מחסור במוצרים טריים אחרים כמו עוף. זה חלק מההווי".

בניגוד לתמונת המחסור, חושף שניידר כי לא חסר חלב גולמי ברפתות,  אלא יכולת עיבוד: "מבחינת החלב הגולמי, היינו בעודפים גדולים. להפך, אנחנו משמידים גם כמות גדולה של חלב. באירוע החגים הזה השמדנו כ-8 מיליון ליטר חלב. זה עלה למשק 16 עד 18 מיליון שקל. זה קרה בגלל שהמחלבות היו סגורות פיזית אי אפשר היה לקלוט ולעבד את החלב. הנזק הוא כפול: גם מחסור לצרכן וגם נזק כלכלי עצום".

המחדל של עשור: "המדינה בחרה לא לעשות כלום"
הפערים במוצרים המפוקחים, חלב ושמנת מתוקה,  חוזרים על עצמם שוב ושוב. מה הפתרונות המבניים שאתם מציעים?

"יש מה לעשות, אבל המדינה לא עשתה עם זה כלום. במשך כמעט עשור, המדינה לא עמדה בהסכמים ולא נתנה למחלבות את מה שמגיע להן במסגרת הפיקוח. הרווח של המחלבות נשחק. יצרנים קטנים פשטו רגל, ומחלבות גדולות עבדו בהפסדים. המדינה לא תיקנה את המחיר המפוקח, למרות התערבות בג"ץ, וזה יתוקן באופן מלא רק במאי בשנה הבאה. עשר שנים של זלזול והפקרה, יש לזה מחיר."

 מה הפתרון שלכם?
"צריך לתקן את המצב על ידי מתן מענקי השקעות למחלבות שייכנסו ויפעלו בתחום החלב המפוקח. הכוונה שלנו היא למסלול שיחזק את יכולת הייצור המקומית. לדוגמה, אם מחלבת רמת הגולן, שפשטה רגל כתוצאה מהמצב הזה, תקים עם מענקי המדינה עוד שניים או שלושה קווים, פתרנו את הבעיה. פתרנו בעיית חלב, בעיית תעסוקה ובעיית פיזור ייצור ערך בפני עצמו. אנחנו רוצים את זה, אבל המדינה לא עשתה כלום. היא בחרה לא לעשות כלום, אולי נוח היה לה לייבש את הקווים האלה".

שניידר מציג דוגמה נוספת לרגולציה מעוותת שפוגעת בכיס ובזמינות המוצרים: "לגבי השמנת המתוקה, זה מצב שהמדינה בעצמה יצרה. שמנת 38% נכנסה לפיקוח, אבל שמנת 36% או 16% אינן בפיקוח. המחלבות מייצרות את השמנות הלא-מפוקחות שמוכרות ברווח גבוה יותר. היום שמנת 16% עולה יותר משמנת 38%, זה אבסורד. אנחנו צועקים את זה מספר שנים: או שתכניסו את הכל לפיקוח, או שתורידו את הפיקוח".

 
האם ייבוא הוא לא פתרון מהיר לפתרון הבעיה?
"אומרים שייבוא זה הפתרון. אם ייבוא זה הפתרון, למה אף אחד לא מייבא שמנת מתוקה? איפה החלב של הייבוא שהבטיחו? הוא יגיע לקראת חנוכה! זה לא רציני. אי אפשר לסמוך על ייבוא במוצרי מזון טריים, במיוחד בחלב בקרטון, שיש לו חיי מדף קצרים ורגישות גבוהה. זה סתם סיפורים. צריך להבין, מספיק עם הגימיקים. לפתור את הבעיה זה רק לחזק את הייצור המקומי". אומר שניידר ומוסיף "אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו, כמו שאנחנו סומכים על עצמנו בביטחון המדינה, אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו בביטחון המזון. המדינה לדעתי עשתה טעות, זלזלה ולא עמדה בחוקים של עצמה, וגרמה לזה שמחלבות קטנות פשטו את הרגל. עכשיו צריך לתקן את זה. אנחנו יודעים לפתור את הבעיה הזו, אבל המדינה צריכה לקחת אחריות ולתת לנו יד."

עוד ב-

המחסור בחלב מחריף: כעת מחסור גם בקוטג'

לכתבה המלאה

מתי הצרכנים נראה את המוצרים חזרה במדפים לדעתך?
"תמיד אחרי חול המועד סוכות זה קצת לחוץ. אני מאמין שבעשרת הימים הקרובים, המחלבות יחזרו לייצור מלא וסדיר, והמחסור בכל שלושת המוצרים יצטמצם משמעותית".