אחד מהאתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות במאה הנוכחית הוא סוגיית משבר האקלים על כל המשתמע ממנה – ההתחממות הגלובלית, פליטות גזי חממה ושינויי האקלים. נדבך מרכזי בפתרון אתגרי האקלים הוא פיתוחם ואימוצם של חדשנות וטכנולוגיות בתחום האקלים.

אכן, ככל הנראה מדינת ישראל לכשעצמה אינה יכולה להביא את השינוי העולמי שיפתור משבר האקלים, אולם, לאור הישגיה הטכנולוגיים, יכולות המחקר והפיתוח שלה ומובילותה בתחומי  החדשנות, היא יכולה להפוך לקטר אוניברסלי בפיתוחן ויישומן של טכנולוגיות אשר עשויות לצמצם ולמנוע את נזקי האקלים.

בשנים האחרונות נרשם גידול משמעותי בחברות אקלים-טק ישראליות המפתחות טכנולוגיות אשר תורמות להיערכות ולהפחתת לנזקי משבר האקלים. כפי שפורסם בדוח השנתי של PLANETech, (הגוף מוביל בישראל בתחום האקלים-טק), כ-1 מתוך 7 סטרטאפים שהוקמו בישראל בשנת 2021 הינו מיזם שפועל בתחום האקלים-טק, כאשר כיום קיימים בישראל קרוב ל-700 סטרטאפים הפעילים בתחום. כך גם ההשקעות בחברות אקלים-טק בישראל הגיעו בין השנים 2018-2021 לכ-5.2 מיליארד דולר, דבר המהווה גידול של 340% בהשקעות בתחום. צמיחה זו מהירה בפי 2.6, בהשוואה להשקעות באקלים-טק ברחבי העולם. בחציון הראשון של שנת 2022 סך ההשקעות בתחום צמח בישראל לכ-1.5 מיליארד דולר דבר שמהווה זינוק של כ-50% לעומת שנת 2021.

עם זאת, כפי שניתן ללמוד מדוח שחיברו רשות החדשנות ו-PLANETech, ישראל עדיין רחוקה ממימוש הפוטנציאל הגלובלי שלה בשילובה בתוכנית מימון פתרונות האקלים גדולה באירופה (Horizon). חרף הצמיחה המתמדת באקוסיסטם הישראלי בתחום האקלים, והערכה הרבה ליכולות החדשנות והטכנולוגיות הישראליות המדורגות במיקום גבוה בדירוגים הבינלאומיים, טרם מוצה פוטנציאל ההתרחבות הטכנולוגית בתחום זה. על פי הדוח, סקר שנערך בקרב חברות האקלים-טק ישראליות הראה כי האתגרים העיקריים המקשים על תהליכי הצמיחה הם גישה להון וגיוון בסוגי ומוקדי גופי ההשקעות, מכשולים רגולטוריים וקשיים בחדירה לשווקים ויצירת הזדמנויות עסקיות.

בימים האחרונים השתתפתי בוועידת האקלים COP 27 (Conference of the Parties) של האו"ם UNFCCC בשארם א-שייח', שמטרתה תיאום המאמצים הגלובליים למניעת משבר האקלים והסתגלות אליו, זאת כחלק מהמשלחת הרשמית של מדינת ישראל. במסגרת זו וכחלק מפאנלים שהתקיימו בוועידה בהם נטלתי חלק, נוכחתי כי למדינת ישראל יש את היכולת לתרום באופן משמעותי למאמצים הגלובליים למניעת משבר האקלים העולמי, זאת באמצעות חשיפה והטמעת טכנולוגיות אקלים ישראליות בקרב הקהילה הבינלאומית ומיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי בתחום האקלים-טק.

כך לדוגמא, בשולחן העגול בנושא מים בו השתתפתי, צוין שעקב חוסר מים בישראל והתדרדרות מתמדת באיכותם שהגיעה לשיא עם  משבר המים בשנות התשעים, ישראל נאלצה להתמודד עם איום המחסור במים כאתגר קיומי לאורך השנים. בכך הקדימה את העולם במציאת פתרונות של השבה, מיחזור והתפלה תוך שימוש בטכנולוגיית מתקדמות. המודעות ברמה הבינלאומית לאתגרי המים התפתחה רק בשנים האחרונות ולישראל יכולה להיות תרומה אדירה בשיתוף מדינות נוספות בפתרונות שיושמו על ידה. לצורך כך נדרש תיאום בין מדינות והתגברות על מחסומי רגולציה, שיכול להיעשות באמצעות מעורבות של גוף בינלאומי כגון האום.

נראה, כי מלבד מהעמדתו של נושא האקלים על סדר היום הציבורי, וכן הסרת חסמים רגולטורים בנושא, יש להגביר את המעורבות הציבורית והפרטית בשוק החדשנות בתחום האקלים-טק וזאת באמצעות יצירת תמריצים כלכליים לחברות וקרנות השקעה הפעולות בתחום. תמריצים אלו עשויים להיות מגוונים והם יכולים לבוא בדרך של עידוד השקעות והקלות מיסוייות, תוכניות מימון, עידוד של רכישה והטמעה של חדשנות וטכנולוגיות במוסדות המדינה והחברות הממשלתיות וסיוע בשיתופי פעולה בינלאומיים.

כך שבנוסף לתועלת שתצמח בסיוע בפתרון אתגרי האקלים, הגברת המחקר והפיתוח בתחום האקלים-טק והגדלת ההשקעות בחברות הפועלות בתחום, ימצבו את ישראל כשחקנית מובילה בתחום האקלים-טק ועשוית להבטיח את המשך שגשוגם של תעשיית ההייטק והמשק הישראלי ואף לפתוח את הדלת בפני שיתופי פעולה בינלאומיים עם מגוון רחב של שחקנים בשוק הבינלאומי לרבות כאלו שלא נחשפנו אליהם עד כה.

הכותבת: עו"ד (ורו"ח) אסתר קורן, שותפה בכירה, יו"ר הוועדה האקזקוטיבית וראש מחלקת חברות, מיזוגים ורכישות (M&A) בגרוס ושות'

אסתר קורן. צילום: נמרוד קפלוטו