פרויקטים
הפיטורים ההמוניים בנהריה: קריאת השכמה למפעלי התעשייה המסורתית
הפיטורים הצפויים במפעל טכנולוגיית להבים, הם אות אזהרה לתעשייה המסורתית הסובלת מפריון נמוך ומהיעדר השקעה בחדשנות טכנולוגית. טור מיוחד מאת ד"ר אסתר לוצאטו
סגירתו המסתמנת של מפעל טכנולוגיית להבים בנהריה, מהווה בראש ובראשונה מכה אנושה ל-900 העובדים העתידים לאבד את פרנסתם. מדובר בעובדים שיתקשו בגילם למצוא מקום עבודה חליפי ונמצאים כעת בפני אופק המלווה בחששות ואי-ודאות.
לא רק עבור העובדים מדובר בבשורה איומה. זו גם מכה קשה לנהריה, עיר פריפריאלית שממילא שיעור האבטלה בה גבוה מהממוצע הארצי. הגליל המערבי יספוג אף הוא מהלומה בהיות המפעל עוגן תעסוקה מרכזי באזור. בסופו של דבר כלכלה היא כלים שלובים: כאשר מפעל סוגר את שעריו הרבה מאוד ספקים וקבלני משנה סביבו נפגעים.
אם לא יימצא קונה למפעל – ובהנחה שהבעלים, חברת פרט אנד וויטני, בכלל מעוניין למכור – הרי שעל הממשלה והרשות המקומית לפעול כדי לסייע לעובדים במציאת מקום עבודה חדש, או לחילופין לספק להם הכשרה מקצועית מתאימה, שתאפשר להם להיקלט במפעלי תעשייה אחרים באזור.
מעבר להיבטים האישיים והאנושיים המצערים, יש בפיטורים אלה משום קריאת השכמה לכל מפעלי התעשייה המסורתית ברחבי ישראל. אם להאמין למנכ"ל המפעל, איגור קרפובינסקי, הנימוקים לפיטורים ההמוניים הם שלושה: פריון נמוך של תהליכי הייצור, ירידה מתמשכת בביקושים ללהבי קומפרסור המיוצרים במפעל, והיתכנות כלכלית נמוכה.
ואכן, בעיית הפריון מאפיינת גם מפעלים אחרים. לפי דו"ח בנק ישראל, הפריון הכללי במשק נמוך ב-24% לעומת הממוצע במדינות ה-OECD. דו"חות אחרים (כמו אלו של מרכז המחקר של הכנסת והמכון הישראלי לדמוקרטיה), נוקבים במספרים דומים. יותר מזה, בעשורים האחרונים לא נרשם שיפור משמעותי בפריון בישראל לעומת הממוצע במדינות המפותחות. כמובן שהפריון בהיי-טק גבוה משמעותית מהפריון בתעשייה המסורתית, אבל צריך תמיד לזכור שענף זה מעסיק רק כ-11% מהעובדים במשק.
"דו"ח בנק ישראל: הפריון הכללי במשק נמוך ב-24% ביחס לממוצע במדינות ה-OECD" (צילום Magma Images)
המהפכה התעשייתית הרביעית
הפרמטרים המשפיעים על הפריון הם רבים – ובהם הון אנושי, חינוך טכנולוגי, הכשרות מקצועיות, תשתיות פיזיות ורגולציה, אבל אחד החשובים שבהם הוא מידת ההשקעה בחדשנות טכנולוגית. מחקרים שונים מצביעים בברור על כך שהטמעת חדשנות טכנולוגית מחזקת את התעשייה המסורתית, מעניקה לה יתרונות תחרותיים ומאפשרת לה לפתח מוצרים חדשניים – ובכך מגדילה את יתרונם היחסי של המפעלים בשווקים הגלובליים. ועדות ציבוריות שהוקמו לבדיקת הנושא (ועדת מקוב ב-2007, ועדת באב"ד ב-2017) מצאו כי קיים קשר ישיר בין רמת החדשנות לבין כושר התחרות ורמת הפריון בתעשיות השונות.
הפרמטרים המשפיעים על הפריון הם רבים – ובהם הון אנושי, חינוך טכנולוגי, הכשרות מקצועיות, תשתיות פיזיות ורגולציה, אבל אחד החשובים שבהם הוא מידת ההשקעה בחדשנות טכנולוגית. מחקרים שונים מצביעים בברור על כך שהטמעת חדשנות טכנולוגית מחזקת את התעשייה המסורתית, מעניקה לה יתרונות תחרותיים ומאפשרת לה לפתח מוצרים חדשניים – ובכך מגדילה את יתרונם היחסי של המפעלים בשווקים הגלובליים. ועדות ציבוריות שהוקמו לבדיקת הנושא (ועדת מקוב ב-2007, ועדת באב"ד ב-2017) מצאו כי קיים קשר ישיר בין רמת החדשנות לבין כושר התחרות ורמת הפריון בתעשיות השונות.
ברקע הדברים ראוי להביא בחשבון כי התעשייה העולמית נמצאת בעיצומה של מהפכה טכנולוגית. זהו כורח המציאות נוכח ההתקדמות המדעית, התחרות העזה, הציפיות העולות של הצרכנים ושינויי רגולציה (למשל, בנושא אקלים ופיתוח בר-קיימא). מהפכה זו מכונה במגוון שמות שונים: "ייצור מתקדם", או "המהפכה התעשייתית הרביעית" (Industry 4.0), אך המשמעות היא אחת: כדי לייצר מוצרים תחרותיים יותר לשוק המקומי והעולמי, או כדי לפתח מוצרים חדשים, נדרש להפוך את תהליך הייצור ליעיל יותר, מדויק יותר ורווחי יותר.
מגמת ה-Industry 4.0 משנה את תהליכי הייצור הקונבנציונליים באמצעות זרימת ידע, קישוריות, ניטור, ניתוח נתונים ועוד. מדובר על הטמעת שכבה של טכנולוגיות מתקדמות על גבי מערכות הייצור הקיימות, תוך הפיכת הייצור למתקדם יותר. שכבה זו כוללת טכנולוגיות דוגמת בינה מלאכותית, רובוטיקה ואוטומציה מתקדמת, חישה ובקרה, Industrial Internet of Things והדפסת תלת-מימד.
הגדלת התמיכה בהטמעת טכנולוגיות חדשנות
בישראל שיטות העבודה ותהליכי הייצור במפעלי התעשייה המסורתית הם מיושנים על פי רוב, ובמובן זה חדשנות טכנולוגית היא צורך קיומי עבורם. יתר על כן, חלק גדול ממפעלי התעשייה המסורתית מרוכז בפריפריה. חוסר יכולת להתמודד עם תחרות בזירה הגלובלית, משמעה גם פגיעה חריפה באוכלוסייה שממילא נמצאת במדרג סוציו-אקונומי נמוך.
בישראל שיטות העבודה ותהליכי הייצור במפעלי התעשייה המסורתית הם מיושנים על פי רוב, ובמובן זה חדשנות טכנולוגית היא צורך קיומי עבורם. יתר על כן, חלק גדול ממפעלי התעשייה המסורתית מרוכז בפריפריה. חוסר יכולת להתמודד עם תחרות בזירה הגלובלית, משמעה גם פגיעה חריפה באוכלוסייה שממילא נמצאת במדרג סוציו-אקונומי נמוך.
אלא שפיתוח והטמעה של תהליכי ייצור מתקדמים בעלי חדשנות טכנולוגית הוא אינו עניין קל למפעלים מהתעשייה המסורתית. בניגוד להיי-טק אין להם דנ"א או תרבות ארגונית של חדשנות. כאן הממשלה חייבת להיכנס לתמונה בעוצמה רבה יותר מאשר נעשה כיום. נכון, אי אפשר לומר שהממשלה לא עושה – היא השיקה תוכנית לעידוד חדשנות בתעשייה המסורתית, שמפועלת על ידי רשות החדשנות, וגם הקימה את המכון לייצור מתקדם – למרות זאת, נראה שאין בכך די.
כדי לעודד את הביקוש מצד המפעלים עצמם, על הממשלה, באמצעות זרועותיה השונות (משרד הכלכלה והתעשייה, רשות החדשנות) להגביר את המודעות של מנהלים בתעשייה המסורתית לחשיבות שבהטמעה של חדשנות טכנולוגית וליכולת שלה לסייע להגברת הפריון. במקביל, עליה להגדיל את התמיכה בהטמעת טכנולוגיות חדשנות, כולל הגדלת התמיכות והסבסוד בהכשרת כוח אדם – לרבות תוספות תקציב נדיבות להטמעת טכנולוגיה ולחינוך מקצועי וטכני, והגדלת מקורות משלימים למימון הממשלתי. כל זה צריך להיעשות כחלק מתפיסה אסטרטגית הרואה בחדשנות מנוע צמיחה למשק ולכלכלה הישראלית.
ד"ר אסתר לוצאטו. "מהפכה תעשייתית: הזדמנות למנף את הפריפריה ולצמצם פערים בחברה הישראלית" (צילום מיכל לוצאטו)
הזדמנות נדירה
לפנינו לא רק קושי, אלא גם הזדמנות נדירה לתעשייה הישראלית. הדבר דומה לתחילת שנות ה-90' של המאה הקודמת, עם העלייה הגדולה מחבר העמים. עלייה זו כללה עולים בעלי רקע טכנולוגי והובילה להאצת המעבר מתעשייה עתירת ידיים עבדות לתעשייה עתירת טכנולוגיה. צעד זה נעשה בסיוע ובתמיכה מאסיבית של הממשלה דרך זרוע המדען הראשי (הגלגול הקודם של רשות החדשנות), שהביאה לבניית חממות ותעשיית היי-טק מפוארת.
לפנינו לא רק קושי, אלא גם הזדמנות נדירה לתעשייה הישראלית. הדבר דומה לתחילת שנות ה-90' של המאה הקודמת, עם העלייה הגדולה מחבר העמים. עלייה זו כללה עולים בעלי רקע טכנולוגי והובילה להאצת המעבר מתעשייה עתירת ידיים עבדות לתעשייה עתירת טכנולוגיה. צעד זה נעשה בסיוע ובתמיכה מאסיבית של הממשלה דרך זרוע המדען הראשי (הגלגול הקודם של רשות החדשנות), שהביאה לבניית חממות ותעשיית היי-טק מפוארת.
גם כעת, להבנתי, תעשיות מסורתיות מסוימות הופכות לתעשיות עתירות טכנולוגיה וחדשנות, כמו האגרוטק (חקלאות), הפודטק (המזון), ייצור בתחום הפלסטיקה והדפסות תלת מימד. אלה דוגמאות לעולם ההולך ומשתנה, בו לישראל יש יתרון בולט של ידע וטכנולוגיה, והחשוב מכל – הון אנושי איכותי ונדיר. זה הזמן לרתום את היכולות הללו לטובת מפעלים מהתעשייה המסורתית לכל רוחב הקו.
ישראל הינה מדינה קטנה ובין המובילות העולמיות בתחומי החדשנות והטכנולוגיה – וכעת היא נדרשת לחבר בין התעשייה המסורתית לבין חברות סטארט-אפ ייחודיות העוסקות בפיתוח פתרונות ייצור מתקדם.
משרד הכלכלה. "לרתום את יתרונות הידע וטכנולוגיה של ישראל, לטובת מפעלי התעשייה המסורתית" (צילום: פלאש 90/יונתן זינדל)
ההיי-טק אינו חזות הכל
יחד עם זאת, צריך לזכור דבר עקרוני חשוב: אם ישראל תמשיך לראות בהיי-טק את חזות הכל, כשרק כעשירית מכלל המועסקים בישראל נמצאים בו ורק הם ייהנו מכך, יתר ענפי המשק והאוכלוסייה המצויים מחוץ להיי-טק יינזקו ואולי אף יקרסו.
יחד עם זאת, צריך לזכור דבר עקרוני חשוב: אם ישראל תמשיך לראות בהיי-טק את חזות הכל, כשרק כעשירית מכלל המועסקים בישראל נמצאים בו ורק הם ייהנו מכך, יתר ענפי המשק והאוכלוסייה המצויים מחוץ להיי-טק יינזקו ואולי אף יקרסו.
השורה התחתונה ברורה: ישראל חייבת להצטרף למהפכה התעשייתית החדשה ולפעול בצורה אפקטיבית להעלאת הפריון והתחרותיות של התעשייה היצרנית במדינה. מהלך שכזה מתכתב היטב גם עם הצורך הבוער לפתח ולמנף את הפריפריה ולצמצם את הפערים בחברה הישראלית.
דווקא עכשיו, כשהעולם נתון באי-ודאות כלכלית, זה הזמן לחשוב על הטמעת חדשנות במפעלים כדי לאפשר לתעשייה המסורתית לזנק קדימה כאשר הביקושים בעולם יגדלו. ידענו לעשות זאת בעבר, אפשר לעשות זאת גם עכשיו.
הכתובת על הקיר: חובה עלינו לגוון את הכלכלה ולחזק את התעשייה המקומית, באמצעות המנוף האדיר של חדשנות טכנולוגית שמדינת ישראל מציעה לעולם. הגיעה העת שכלל התושבים, לרבות אלה המצויים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, יוכלו ליהנות מפירות ההשקעה של המדינה בתעשייה הטכנולוגית בישראל. זה הכרחי ואפשרי.
ד"ר אסתר לוצאטו היא מנכ"לית קבוצת לוצאטו, העוסקת בהגנה על קניין רוחני –ומסייעת בין היתר, למפעלים מהתעשייה המסורתית לייצר ערך בהטמעת חדשנות טכנולוגית.
בשיתוף קבוצת לוצאטו
