תקשורת ומדיה

עמית סגל מבקש עזרה בתרומות: "המשפחה נרצחה, נשאר בלי כלום"

פרשן חדשות 12, עמית סגל, פנה לעוקביו בבקשה דחופה לסיוע לי', בן 19 מקיבוץ בארי, שנותר חסר כל לאחר שרוב משפחתו נרצחה על ידי מחבלי חמאס: "בטלפון שמעתי צרחות, ירי, ואז שקט ודיבור בערבית. ההורים, והאחיות נרצחו, וגם בכלב הם ירו. נשארתי כמעט לבד בעולם, יצאתי מהקיבוץ בלי כלום. גם כרטיס האשראי נשאר מאחור והדירה וכל הבגדים נשרפו. כל סיוע כלכלי יעזור מאוד"
תום נחום |  1
עמית סגל (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
אחרי לילה לא שקט בעקבות ההפצצה בבית החולים בעזה בעקבות שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, היום (רביעי) נמצא בעיצומו יומה ה-12 של מלחמת חרבות ברזל, המערכה הכבדה שהביאה להירצחם ונפילתם של לפחות 1,300 חיילים ואזרחים ישראלים. קבינט המלחמה בראשות נתניהו וגנץ מתכנס להערכות מצב תכופות. כעת, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ומגיש 'פגוש את העיתונות', עמית סגל, החליט להתגייס למאמץ האזרחי וקרא לעוקביו בבקשה לעזרה דחופה בתרומות לתושב בארי בן ה-19 שמרבית משפחתו נרצחה על ידי מחבלי חמאס.
סגל כתב כך לעוקביו בחשבון הטוויטר (X.COM) שלו: "שימו לב צורך בתרומה: שמי י' בן 19, מקיבוץ בארי. נולדתי וגדלתי בקיבוץ. שם היה הבית שלי ושם תמיד חלמתי להמשיך לגור עם משפחתי ולגדל בעתיד את ילדיי. ביום שישי, השישי לאוקטובר בלילה נסענו אני, ההורים שלי, שתי אחיותיי ובת הזוג שלי, נ' למסעדה ולסרט ולאחר מכן חזרנו לקיבוץ. בלילה זה, בניגוד לשאר ימי השישי בהם אנו לא נשארים בקיבוץ, ישנו אצלי בדירה בקיבוץ. ביום שבת, השביעי לאוקטובר, התעוררנו בשעה שש וחצי בבוקר מרעשים חזקים של מטחי טילים. ישר התחלנו לפעול, סגרנו את חלון הברזל של הממ"ד ואת הדלת הכי אטום שאפשר ונשכבנו חזרה במיטה. תוך דקות ספורות הבנו שמשהו מוזר קורה. הסתכלתי בטלפון באפליקציה של הקיבוץ וראיתי חשד לחדירת מחבלים. תוך דקות שמענו צרורות של ירי והבנו שלא נצא מהממ"ד בקרוב".

"ישבנו בשקט בממ"ד במשך שעות בלי אוכל, מים או שירותים, התחננו שמישהו יבוא להציל אותנו. בשעה 10 שלחה לי אחותי תאיר הודעה שהיא מפחדת, שנכנסו מחבלים אליהם הביתה. אחרי זה היא כתבה לי שהם מנסים לפרוץ להם אל הממ"ד, שהם מפחדים נורא. בשעה 10:58 היא התקשרה. בטלפון שמעתי צרחות, ירי, ואז שקט ודיבור בערבית.. ההורים, והאחיות נרצחו, וגם בכלב הם ירו. נשארתי שם ללא יכולת לעזור בפחד נוראי על חיינו במשך 32 שעות כשבחוץ יש המון מחבלים שרוצחים כל אחד שהם שומעים או רואים. יצאנו למחרת, כואבים ורעבים מלאי חרדה ופחד אבל בריאים ושלמים בשעה 14:30 חולצנו מהממ"ד תוך כדי שעדיין יורים עלינו".
"נשארתי כמעט לבד בעולם. סבתי שגרה בקיבוץ הצליחה למזלי להיחלץ וכרגע נמצאת עם מפוני הקיבוץ בים המלח. דוד נוסף שגר בקיבוץ נרצח גם הוא. יש משפחה מצד אימי שגרה במרכז אבל לצערי הם אינם יכולים לתמוך בי כלכלית. כרגע אני ונ' גרים יחד אצל אמא שלה, אם חד הורית מדהימה שקיבלה אותי אליה באהבה. תמיד היו לנ' ולאמא שלה קשיים כלכליים ונ' מסייעת בכלכלת המשפחה. אני אוהב את המשפחה הזאת ואני בר מזל שהם קיבלו אותי אליהם אך כעת, כשהן צריכות לכלכל גם אותי הנטל נעשה כבד עוד יותר".
"אני יצאתי מהקיבוץ בלי כלום. גם כרטיס האשראי נשאר מאחור. ביטלנו אותו בשלב זה כך שכרגע כל הסיוע הכלכלי שאני מקבל הוא דרך נ'. למעשה אני צריך להתחיל לקנות הכל מחדש - בגדים, נעליים, תרופות, כל דבר שרק אפשר לחשוב עליו. גם דירה אצטרך בקרוב לשכור, כי הדירה שהייתה עם כל הריהוט ומכשירי החשמל בקיבוץ בארי נשרפה ואין לי לאן לחזור. בימים אלה, כל סיוע כלכלי שיש באפשרותכם לתת כרגע במלגה/מענק/תרומה יעזור לי מאוד ויהיה מבורך. פרטי החשבון בנק של י': בנק: 20 מזרחי סניף: 484 שדרות מס' חשבון: 144017".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    סגל
    דוג 10/2023/23
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לך לך לך ביביסט
    סגור