ערוצי הטלוויזיה המסחריים קשת 12 ורשת 13, מפרסמים את התייחסותם לתזכיר חוק התקשורת החדש של השר שלמה קרעי: "התזכיר מנתץ את האסדרה הקיימת ומבטל זכויות אשר תוקפן לא הוגבל בזמן רק לפני שש שנים (תקופת הרישיון הנוכחית). בכך, התזכיר מתעלם  מהמציאות המשפטית והעובדתית ומהנתונים הכלכליים. תוצאתו הצפויה של התזכיר היא הפקעת זכויות, פגיעה חוקתית, פגיעה באמון של משקיעים בישראל, חיזוק המונופולים, שליטה פוליטית בשידורי חדשות ופגיעה בציבור בישראל – צמצום חופש הביטוי והפחתת ההשקעה ביצירה ישראלית".

"ביום שאחרי התזכיר, שידורי החדשות והאקטואליה בישראל יישלטו על ידי שר התקשורת.שרים וגורמי ממשלה, ימנו מועצת תוכן הכפופה לשר ופועלת כיחידה ממשלתית בתוך המשרד; שר התקשורת יהיה אמון על התבחינים לרישום ספקי חדשות במרשם ממשלתי והדרך בין שר התקשורת לבין חברת החדשות תתקצר. זהו מתכון להיעלמותו של שוק הדעות ולצלילתו לתהום של חופש הביטוי בישראל. עקרון יסוד של אסדרת תחום השידורים והחדשות בישראל ובעולם הוא שפיקוח על שידורי חדשות בטלוויזיה מתבצע על ידי גורם שאינו ממשלתי, שאינו ממונה במישרין על ידי הממשלה ושאינו כפוף לשרים, וזאת על מנת להבטיח שידורי חדשות עצמאיים.

"התזכיר, אינו מגדיר או מגביל את תפקידי המועצה וסמכותה ומקנה לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כל החלטה ולקבוע כללים בכל נושא לרבות הטלת עיצומים כספיים חסרי תקדים בגין כל הפרה שתמצא המועצה לנכון. סמכויות המועצה ומאפייניו הכלכליים של שוק השידורים הם כחרב על צוואר הביטוי החופשי".

מטעם הערוצים נמסר בנוסף כי, "התזכיר מתעלם מהמגוון החדשותי העומד בפני הציבור בישראל באתרי התוכן השונים וברשתות חברתיות ובפלטפורמות שיתוף תכנים בינלאומיות כמו פייסבוק, טוויטר וטיקטוק או באמצעות מנועי חיפוש. התזכיר מתעלם הן מכוח השוק  והן מתרומתן של הדיגיטל לשוק הדעות החדשותי".

בהתייחס לזכויות השידור של הערוצים המסחריים נכתב: "התזכיר מפקיע את נכסי הערוצים ומבטל את זכויותיהם, סוטה באופן מהותי גם ממדיניות שנקבעה על ידי משרד התקשורת רק לפני כמה שנים, אשר בהסתמך עליה, השקיעו הוציאו הערוצים המסחריים השקעות בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים".

עוד התייחסו הערוצים המסחריים למשמעות ביטול סעיפים מרכזיים להפקעת רישיון השידור שניתן להם שכולל אפיקי שידור מסוימי שנרכשו על ידי הזכייניות, התאמות ארגוניות שכוללות את הפיצולים בין חדשות לבידור, "הקימו והפעילו הערוצים המסחריים חברות חדשות נפרדות ואולפנים ייעודיים בירושלים. מהלך זה התבסס על תוכניות עסקיות המביאות בחשבון לכל הפחות את תקופת הרישיון הראשונה עד לשנת 2032. והנה, שנים אחדות לאחר המהלך שנועד להקנות ודאות עסקית, משרד התקשורת משנה לחלוטין את כללי המשחק ומפקיע מידי הערוצים המסחריים את הנכסים אותם קיבלו במסגרת הרישיונות, באופן שמסכל את יכולתם לבצע השקעות נוספות, לבנות תכניות עסקיות ולקיים מודל כלכלי".

עוד טענו הערוצים נגד סעיפים שבאים לטובת ערוצי הכבלים והלווין, כאשר לפיהם במשך שלוש שנים יעברו שידורי הערוצים המסחריים לשירותי הוט ויס ללא תמורה. "התזכיר בוחר להפלות לרעה את הערוצים המסחריים כך מבקש משרד התקשורת כי הערוצים המסחריים ימסרו בחינם את הנכס המרכזי שלהם, לכל ספק תכנים שיבקש זאת, לרבות להוט וליס.

"הפקעת התכנים יחד עם ביטול יכולות ההפצה של הערוצים המסחריים לא יאפשרו מודל כלכלי בר-קיימא. עוד מבקש התזכיר לאפשר להוט וליס, להן נתח שוק משותף של 72% בטלוויזיה הרב-ערוצית, כניסה מיידית לשוק הפרסום בפלטפורמות הכבלים והלוויין, ללא כל תקופת מעבר והערכות של שוק השידורים, בניגוד למסקנות ועדת פולקמן ותזכיר השידורים של שר התקשורת הקודם. 

עוד ב-

תאגיד השידור באזהרה נגד רפורמת קרעי: "קריסה כלכלית לגופי השידור"

לכתבה המלאה

עוד נטען כי תזכיר החוק מתעלם לחלוטין מפלטפורמות ענק הפועלות בישראל, אשר נשארו מחוץ לחוק: "לגוגל, פייסבוק וטיקטוק מעמד דומיננטי וכוח שוק משמעותי במקטעים שונים של שוק הפרסום המקומי ובשווקי הפרסום בעולם כולו. כוח זה נובע, בין היתר, מיכולות טכנולוגיות אדירות, ממאגרי המידע שברשותן וגם מעצם העובדה שמספקות שירותים אשר לרובם אין תחליף מבחינת הצרכן הישראלי. בשוק המקומי, גוגל, פייסבוק וטיקטוק מתחרות בערוצים על הכנסות מפרסום, גם מוכרות בעצמן שטחי פרסום על גבי פלטפורמות OTT מקומיות ולעיתים אף מפיקות הכנסות מפרסום תוך שימוש בתכני הערוצים המסחריים, ללא אישור או תמורה. גם בתחום החדשות ועל אף שאינם יצרני תוכן, פייסבוק וגוגל בנו מודלים טכנולוגיים וכלכליים שבאמצעותם צברו דומיננטיות ומיקמו את עצמם כחיץ בין יוצרי התוכן לבין הצופים".