טלוויזיה

הוט תתקפל? אחרי שנה של מאבקים, זו פסיקת בג"ץ

בג"ץ דחה הבוקר את העתירה של חברת הוט נגד מיזם הסטרימינג החדש של קשת ו-RGE כמעט שנה אחרי שהוגשה. על מה בעצם כל המהומה?
שירה יום טוב | 
הוט, קשת (צילום shutterstock)

המאבקים של הוט נגד מיזם הטלוויזיה החדש של קשת ו-RGE, נחלו כישלון נוסף בבג"ץ, והבוקר נדחית עתירת הוט נגד Freetv. מדובר בשנתיים של ניסיונות של הוט להוכיח באמצעות הליך משפטי כי המהלך שאישרה רשות התחרות לקשת ו-RGE סותר את חוקי הרשות השניה וחוק התקשורת במטרתם לשמור מפני ריכוזיות שעלולה להתגבש במצב של שליטת יתר באמצעי תקשורת.

בנימוק הדחייה נכתב, "התרשמותנו היא שאין לומר בעת הזו כי תהליכי קבלת ההחלטות או תוכנן היו פגומים, באופן שמצדיק את התערבותנו. לאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה שדין העתירה להידחות".
"ההיבטים היישומיים הנוגעים להבטחתה של התחרות ולשמירה על הגיוון הם במידה לא מבוטלת תולדה של בחינה מקצועית הנעשית על-ידי הגורמים האמונים על כך", נכתב בפסק הדין. "העתירה נדחית".
העסקה שהחלה להירקם לפני שנתיים ובשנה האחרונה מעמידה את הוט על הרגליים האחוריות נגדה כבר הובילה להשקת מיזם הסטרימינג החדש. בסיס הטענה של הוט הוא כי קשת היא כבר בעלת ערוץ הטלוויזיה המסחרי הגדול בישראל וחברת החדשות הגדולה בישראל, ולכן האפשרות להפעיל גם שירות רב-ערוצי מהווה "סתירה חזיתית לדיני התקשורת ולחוק הריכוזיות, המבוססים על ביזור כוח תקשורתי ומטרתם לוודא ששוק הדעות יהיה מגוון" ושלפיהם בעל ערוץ מסחרי לא יכול להחזיק רישיון לשידור רב-ערוצי, ובעל רישיון כזה לא יכול להחזיק ערוץ מסחרי.
וההסבר לבסיס הטענה של הוט הוא כזה: עד היום התרגלנו לשני סוגי ערוצים בפיקוח המדינה: ערוצים מסחריים כמו רשת 12 וקשת 13, שחויבו להנגיש את התכנים שלהם באופן חינמי לציבור והכנסותיהם נובעות מרצועות הפרסומות הארוכות שמשודרות לצד התוכניות. הסוג השני של טלוויזיה ממוסדת בישראל הוא טלוויזיית הכבלים כמו יס והוט שהונם נגזר בעיקר מלקוחות שרוכשים מינוי להתחברות לתוכן שלהם.
 


לאורך השנים, הצליחו הערוצים המסחריים לגוון את מקורות ההכנסה שלהם ממכירת תוכן ל–VOD או להפקות חוץ-לארץ. כעת, עם העליה ההולכת ומתפתחת של שירותי סטרימינג כמו נטפליקס וחברותיה שמציעות תוכן מבוסס אינטרנט, רווחי הפירסום מתמקדים בפלטפורמות אלו ומגיעים בעיקר לגוגל ופייסבוק.

כך נוצר מצב שבמשך כעשור שוק הפרסום בטלוויזיה מאבד מאחיזתו ושירותי הסטרימינג עולים במקביל. עוד חשוב לומר כי פעילותם של ערוצי הכבלים והלויין היו מפוקחות בידי הממשלה ועם המעבר לדיגיטציה חדשה בתחום, התכנים למעשה יוצאים מתחת הפיקוח הממשלתי.
במגמה הנוכחית, שוק הטלוויזיה עתיד לעבור כולו לשדר על גבי האינטרנט, כך שהרגולציה בעניין כמעט ובטלה. קשת ורשת יוכלו להגיע במצב כזה להכנסה של עוד כ-50 מיליון שקלים לכל אחת מתשלום עקיף על התכנים שלהם. הוט מנסה לעשות שריר מול האופציה הזאת ומאיימת בפגיעה בשוק הפרסום של הערוצים.
ואיפה זה פוגש אותנו הצרכנים? שירות סטרימינג חדש של קשת שעתיד לבוא לעולם, יפגוש אותנו בטווח הקרוב ובטווח הרחוק. נתחיל מהעובדה שכניסה של כל מוצר חדש לשוק טובה לתחרות ולמחירים ככה שבאופן ישיר זה יכול להשפיע על הסכום שנוציא על שירות כזה.
בטווח הרחוק - מדובר בהחלט באבן דרך משמעותית בדרך להתנתקות מטלוויזיה על גבי כבלי או לוויין ומעבר לשידורים על גבי האינטרנט. לא ברור מה יעשה שוק הפירסום מול מהפך כזה, כי כרגע הכנסות הסטרימינג מנותקות לחלוטים משוק הפירסום ומתבססות על תשלום מנויים. אבל אנחנו נהנה סוף סוף מהנתק הזה ונוכל כנראה לצרוך תוכן בלי להיות כבולים למפרסמים. שתהיה לנו צפייה נעימה.

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה