אין ספק שהשנה האחרונה הייתה מוצלחת מאוד עבור הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה ירדן הראל שלא רק מגישה תכנית בוקר, אלא היא גם הפנים של התוכנית "הכי בעולם", תוכנית טיולים המשודרת ברשת 13 שזוכה ללא מעט פרגונים. אבל אחת העוקבות שלה החליטה לדרוך על נקודה רגישה ולנסות להביך את המגישה. האירוע הזה היווה רקע לטור השבוע של פאולה רוזנברג בישראל היום.

רוזנברג כתבה בין היתר: "הערה שלילית על בחירה אימהית היא בוטה, חצופה ולא הוגנת. בנפשה של אישה שמקדישה שעות לעבודתה יש מיליוני רגעים של משא ומתן על מה לוותר ועל מה לא. כולנו מכירות את העמדה החברתית הפופולרית כלפי אמא שנוסעת לעבוד ו"משאירה את הילדים", וגם יודעות שלא תפנו אותה כלפי גברים. חלים עלינו סטנדרטים כפולים - לא רק על ידי ביקורת, אלא גם באמצעות ייצוגים אימהיים בלתי אפשריים בסדרות ובפרסומות. הנורמות החברתיות מטילות את האחריות לבית ולילדים בעיקר על נשים ורואות את הקריירה של גברים כחשובה יותר גם בשנת 2023. תוך כדי כתיבת הטור, למרות ההודעה הנחושה שזרקתי לחלל הבית שעלי לסיים לכתוב ולא אהיה זמינה בזמן הקרוב, ניגשו הבנות לשאול איפה הטרנינג שיצא מהכביסה ומי אוסף מהחוג".

עוד כתבה בטור: "מודה שגם אני קמתי, מבלי שנתבקשתי, כדי לוודא ששילהלי לוקחת אוכל לפני שהיא יוצאת לרקוד שעות ארוכות. הטענה שיש אימהות ש"קשה להן לשחרר" איננה מופרכת, אבל המאבק הוא לא על השחרור הכפוי של מה שאני רוצה לאחוז בו, אלא על הבחירה החופשית. ליאון הוא אבא נוכח ואכפתי, למותר לציין, אבל זה לא קשור רק אלי ואל ליאון, כי אנחנו לא רק המשפחה הגרעינית שלנו. חיים איתנו קודים לא כתובים שהועברו אלינו מדור לדור. זה נכון שיש גם בתים שבהם האחריות היא לגמרי שוויונית, ועדיין - הם מעטים ביחס למגמה הכללית".

רוזנברג המשיכה: "אני צריכה חיזוקים ותמיכה על כך שאני בסדר ושמותר לי. ולא כי אני חלשה, אלא כי שנים רבות סיפרו לי שזה אסור. החוויה המשותפת לכל הנשים שאני פוגשת היא החיפוש אחר עדויות ודוגמאות לכך שמותר לי, שמותר לך, שמותר לנו. הפוסט של ירדן הראל הוא עוד עדות כזו, והתגובה שלה, שבה הסבירה שהיא אמא טובה, היא לא התנצלות - היא אמירה שעדיין חייבת להיאמר, כי עוד לא כולם הבינו".

עוד ב-

ירדן הראל חושפת בכאב: "אני מתחרטת על זה, פגעתי בעצמי"

לכתבה המלאה

על הקשר שלה ושל בעלה: "לקח לנו זמן להבין ששנינו חונכנו על ברכיה של הפטריארכיה, ונדרש לנו זמן לעכל שעלינו לפרק אמונות שסחבנו איתנו מהעבר ללא בחירה אמיתית. עד שלא הצלחתי לתקשר עם ליאון בפתיחות ובכנות את האתגרים שהאימהות והקריירה מציבים בפניי, לא באמת התקדמתי לעבר השינוי. ועוד לא דיברנו על הביקורת המזעזעת שחוטפים גברים שרוצים לקחת חלק שווה, שגאים להיות עם הילדים כשהאישה יוצאת לעבוד. אם אתם חושבים שהטור שלי לא מתאים לקדמה שאנחנו חיים בה, אתם מוזמנים לקרוא את התגובות לפוסטים של ליאון כדי לחוות קצת את טעמה של הפטריארכיה".