בנובמבר 2017 הציע בית המכירות הפומביות של כריסטי ציור בן 500 שנה למציע הגבוה ביותר. שכותרתו הרשמית "סלבטור מונדי", אך זכתה לכינוי "הגבר מונה ליזה", התנהלה מלחמה של 20 דקות בין חצי תריסר קונים מכל רחבי העולם. הצעות מחיר, שעלו בהפרשים של 10 מיליון דולר, הוגשו על ידי מיליארדרים ואוצרי מוזיאונים בסין, ארה"ב, קטאר, רוסיה וסעודיה.

לפני פתיחת המכירה הפומבית נאמד כי הציור של לאונרדו דה וינצ'י בן 500 שנה נמכר ב-100 מיליון דולר. ההצעה הזוכה הסופית? 450 מיליון דולר, מחיר זה הכפיל את השיא של יצירות האמנות היקרות ביותר שנמכרו במכירה פומבית. השיא הקודם של מכירה פומבית לאמנות היה 179 מיליון דולר ששולמו בשנת 2015 עבור היצירה של פבלו פיקאסו משנת 1955 "נשים מאלג'יר (גרסה O)". הקונה היה ראש ממשלת קטאר לשעבר, חמאד בן ג'אסים בן ג'אבר אל תאני.

הרכישה של 450 מיליון דולר גם עקפה משמעותית את שיא מכירת האמנות הפרטית שקודם לכן. השיא הידוע הקודם במכירה פרטית היה 300 מיליון דולר ששולמו בשנת 2015 עבור פול גוגן. הקונה במקרה זה היה מוזיאון בקטאר. לאחר שהעשן התפוגג, הזוכה במכירה הפומבית של דה וינצ'י בסך 450 מיליון דולר התגלה כנסיך הכתר של ערב הסעודית, מוחמד בן סלמאן.

כעת יש בעיה זעירה וקטנה עם "סלבטור מונדי" שלו, טעות שהסתכמה בסך 450 מיליון דולר. בחקירה מדוקדקת יותר, ייתכן שזה לא ממש דה וינצ'י אותנטי ב -100%. טענה זו היא על פי סרט תיעודי חדש בשם "המושיע למכירה". בסרט התיעודי טוענים אנליסטים של אומנות שלמרות שהציור הופק באחת מסדנאותיו של דה וינצ'י, הגאון האגדי יכול היה לכל היותר רק "לתרום" לציור.

1,175 דולר זה הסכום ש"סלבטור מונדי "היה עולה לבן סלמאן בשנת 2005. הציור המפוקפק נמכר תמורת 1,175 דולר בלבד בשנת 2005 על ידי סוחר אמנות בניו יורק. זו לא שגיאת הקלדה. היית יכול לקנות את הציור הזה בסך 450 מיליון דולר תמורת קצת יותר מהכסף הקטן רק לפני 16 שנה. לאחר שעבר שיקום, הוא אושר על ידי כמה מומחים לאמנות בריטית כדה וינצ'י שאבד מזמן. לאחר מכן הוא הוצג בגלריה הלאומית בלונדון ככזו. היא נמכרה בשנת 2013 לאוליגרך רוסי תמורת 127.5 מיליון דולר.

האוליגרך היה המוכר בשנת 2017 כאשר בן סלמאן רכש אותו תמורת 450 מיליון דולר. הציור לא נראה בפומבי מאז המכירה. רוב האנשים הניחו שהוא תלוי על קיר טירה סעודית כלשהי או מאוחסן במחסן אמנות מאובטח ביותר בשוויץ. במציאות, הוא אכן היה תלוי על קיר. אבל לא בטירה ... אלא ביאכטה של בן סלמאן, "Serene".

ולמרות שיש ליאכטה שתי מסוקות, קיר טיפוס, תריסר בקתות יוקרה ושלוש בריכות שחייה, עולם האמנות נדהם ללמוד שכאן אוחסן דה וינצ'י. ביאכטה, אפילו כזו שעלתה 500 מיליון דולר, ככל הנראה אין בקרות הטמפרטורה הנדרשות או הגנה מפני אוויר מלוח הדרוש לאחסון ציור בן 500 שנה.

לאחר הזכייה במכירה הפומבית בשנת 2017, התוכנית המקורית הייתה להציג את הציור בלובר אבו דאבי בסביבות איחוד האמירויות הערביות במשך כשנתיים. בסוף שנת 2019 היה אמור להעביר את הציור למוזיאון הלובר בפריס, שחשף תערוכה מסיבית לציון 500 שנה למותו של לאונרדו דה וינצ'י. אוצר במוזיאון הלובר תכנן להציג היסטוריה של הציור שכללה תחקיר שצוותו הראה כי דה וינצ'י צייר לפחות את דמות המשיח בציור.

הידיעה הזו התקבלה בסערה בסעודיה. זה בעצם יהיה חותמת אישור קבועה שמוכיחה שהם לא שילמו 450 מיליון דולר עבור ציור מזויף. הסרט התיעודי, "המושיע למכירה" טוען כי חלק מחברי ממשלת צרפת עשו לובי מטעם בן סלמאן, בשל החשש מהיחסים האסטרטגיים והכלכליים בין צרפת לסעודיה.

בסופו של דבר, הנשיא מקרון דחה את בקשתו של סלמאן להעניק לציור חותמת אישור רשמית מממשלתו. זה הותיר בידי הלובר לנהל משא ומתן עם משפחת המלוכה הסעודית. ואז צצה עצם מחלוקת מרכזית בין הלובר לבן סלמאן, עצם המחלוקת הזו הייתה קשורה למיקום הציור בפועל בלובר. המיליארדר התעקש שציורו יוצג כמעט זה לצד זה עם יצירת המופת המפורסמת ביותר של דה וינצ'י, "מונה ליזה". הלובר סירב וטען כי המונה ליזה מוחזק בחדר שנבנה בהתאמה אישית שבקושי יכול להכיל את 30,000 המבקרים היומיים שהיא רואה כיום.

פשרה לא הושגה והדה וינצ'י של הסעודי הועבר חזרה למקום שלא פורסם בסעודיה, שם הוא יוצג בסופו של דבר במוזיאון מקומי שעדיין לא נבנה. נכון לכתיבת שורות אלה לא הייתה מסקנה של 100% לגבי האותנטיות של הציור. בכל מקרה, זה לא מרגיש כמו העסקה הכי מוצלחת של משפחת המלוכה