המלחמה הופכת משפחות רבות לשכולות ויוסף חדאד מתקשה לעמוד בכאב. הקרבות הקשים בעזה אחרי ה-7.10 נמשכים אבל יש עדיין חטופים שכלואים בשבי החמאס. שוב יוסף חדאד ממשיך לשתף את הסיפורים הכואבים על חיילי צה"ל שנופלים בקרבות בעזה במלחמת חרבות ברזל והפעם הוא שיתף את העוקבים שלו ברשתות החברתיות בסיפורו של סיפורו של סמ"ר עמית מוסט ז"ל.

חדאד סיפר: "עמית מוסט, בן 20 ממודיעין מכבים רעות, בנם של אהוד וחגית, אח של ירון ומיכל ובן זוג של אדר. עמית היה הילד הכי חייכן ומצחיק שיש, הוא אהב מאוד מוזיקה, לקרוא, לכתוב, אהב מאוד אנשים, והיה איש של אנשים. לפני שירותו הצבאי התנדב עם ילדים עם מוגבלויות ולאחר מכן הצטרף גם לעמותת כנפיים של קרמבו. עמית שירת כלוחם וחובש בסיירת נחל, פלגת עורב". 

עוד כתב: "בשבת השחורה ה-7.10, עמית סגר שבת במוצב סופה שבעוטף עזה.  עם תחילת האזעקות ולאחר שהבינו את גודל הארוע, עמית וחבריו לפלגה יצאו ללחימה כשהם נתקלים במאות מחבלים. במוצב התנהלו קרבות גבורה קשים. עמית יצא מהמרחב המוגן מספר פעמים על מנת לטפל בפצועים שהיו בבסיס. עמית יחד עם חובש נוסף מהצוות הצליחו לטפל ולהציל 6 פצועים, אך לבסוף נפלו בניסיון לטפל בפצועים נוספים במוצב".

עוד ב-

יוסף חדאד משתף בכאב: "אשתו הפכה לאלמנה, אובדן ענק"

לכתבה המלאה

לסיום כתב: "כמה ימים לאחר שנפל, בני המשפחה מצאו פתק בחדרו בו כתב עמית: ״אני רוצה להיות החובש הכי טוב שאני יכול, להיות אחד שרק רוצה לעזור לאנשים … אני מאמין שאני יכול להציל חיים ולמנוע מוות. נשלחנו להציל חיים וזו המטרה שלי בצה״ל". עמית הגשים את מה שכתב, הציל חיים ונפל בעודו פועל להצלת חיים ברגעיו האחרונים. נפל בגבורה למען חבריו לנשק, למען צה"ל ולמען המדינה שאהב. יהי זכרו ברוך, גיבור ישראל, שנהיה ראויים".