הסיפורים שוברי הלב לא נגמרים. הקרבות הקשים בעזה אחרי ה-7.10 נמשכים אבל יש עדיין חטופים שכלואים בשבי החמאס. שוב יוסף חדאד ממשיך לשתף את הסיפורים הכואבים על חיילי צה"ל שנופלים בקרבות בעזה במלחמת חרבות ברזל והפעם הוא שיתף את העוקבים שלו ברשתות החברתיות בסיפורו של סמ"ר איתי בוטון ז"ל.

חדאד סיפר: "איתי בנם של שלי ויוסי ואח של שגיא ורז, גדל והתחנך בפתח תקווה. הוא היה בחור עם לב זהב, בעל נתינה אינסופית שהיה תורם בין השאר סלי מזון לנזקקים בחגים. איתי היה עניו, צנוע, תלמיד וספורטאי מצטיין, פשוט מלח הארץ. איתי התגייס לחטיבת גבעתי ושירת כלוחם בגדוד שקד. כשהחלה המלחמה איתי וחבריו קפצו לדרום, והיו מהכוחות הראשונים שנכנסו בכניסה הקרקעית לעזה, שם לחמו בגבורה במשך שבועות ארוכים".

עוד סיפר: "ב-26 בדצמבר במהלך שהיה בבית מטוהר בדראג' תופאח בצפון הרצועה קפצו בין הגגות 3 מחבלי נוחבה חמושים ברימונים ורובי קלצ'ניקוב והחלו לרדת מקומה 7 לכיוון מטה כאשר המחלקה של איתי שהו בתדריך בקומה 3. הסמ"פ ירון ציטיז עלה לקומה העליונה לבדוק שמירה ללילה כשהמחבלים כשארבו שם פתחו באש ושם הוא נפל. איתי ששמע את היריות וידע שמפקדו נמצא בקומה העליונה רץ ראשון וחתר למגע מול האויב ולמעשה נפל מאש המחבלים".

עוד ב-

יוסף חדאד מתקשה לקבל את הבשורה: "יהי זכרו ברוך"

לכתבה המלאה

לסיום סיפר: "אך בזכות פעולתו וחתירתו למגע שאר חבריו לנשק היו ערוכים וניהלו קרב ממושך עם המחבלים, בסופו הם חוסלו אך לא לפני שגם הנגביסט אפרים יכמן נפל בעודו מנסה לחלץ את גופתו של איתי. איתי שפעל מתוך רעות, אומץ וחתירה למגע עצר את מתקפת האויב במחיר חייו ומנע טבח בחיילי המחלקה. נפל בעודו בן 20 בלבד. גיבור ישראל, יהי זכרו ברוך שנהיה ראויים".