מדדים ומחקרים

בנק ישראל: עלייה ביתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור

ברביע השני של השנה עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-133 מיליארדי שקל (2.7%), לרמה של כ-5 טריליוני שקל. העלייה בשווי התיק ברביע השני נבעה בעיקר מעלייה ביתרת ההשקעות בחו"ל (8.1%) וביתרת המניות בארץ (7%), על רקע העליות במדדי המניות בארץ ובחו"ל ומעלייה ביתרת אג"ח חברות סחירות (3%)

מערכת ice | 27/9/2023 17:07

אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ נעם רבקין פנטון, shutterstock)

בנק ישראל פרסם היום (רביעי) הודעה בדבר התפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברביע השני של שנת 2023. מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נמסר, כי ברביע השני של שנת 2023 יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בכ-133 מיליארדי שקל (2.7%), לרמה של כ-5 טריליוני שקל.

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה בכ-2.8 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע על כ-273 אחוזים, לאחר ירידה מתחילת שנת 2022, זאת כתוצאה מעלייה גבוהה יותר בתיק הנכסים בהשוואה לעלייה בתוצר.

במהלך הרביע השני עלו יתרות החזקות הציבור בכל הרכיבים בתיק: ברביע זה בלטו העליות ביתרת ההשקעות בחו"ל (8.1%), ביתרת המניות בארץ (7%) וביתרת אג"ח חברות סחירות (3%).

יתרת המניות בארץ עלתה בכ-44 מיליארדי שקל (7%), זאת על רקע עליות המחירים במדדי המניות שהתקזזו מעט ממימושים נטו. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-11 מיליארדי שקל ועמדה בסופו על כ-380 מיליארדים, זאת כתוצאה מעליות מחירים, שהתקזזו חלקית ממימושים נטו (אומדן של כ-3.2 מיליארדי שקל). יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרביע בכ-11.5 מיליארדי שקל (0.6%) והגיעה לרמה של כ-1.98 טריליוני שקל.

יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרביע בכ-58 מיליארדי שקל (8.1%) ועמדה בסופו על כ-785 מיליארדי שקל, המהווים כ-16% מסך תיק הנכסים. העלייה נבעה משני הרכיבים הבאים:

- יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-42 מיליארדי שקל (8.1%) ועמדה בסוף הרביע על כ-563 מיליארדי שקל. זאת בעיקר כתוצאה משילוב של עליות מחירים, השקעות נטו (אומדן של כ-2.3 מיליארדי שקל) ופיחות השקל מול הדולר (2.4%).

- יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-16 מיליארדי שקל (8%) ועמדה בסופו על כ-222 מיליארדי שקל. עלייה זו נבעה בעיקר מהשקעות נטו בהיקף של כ-10.6 מיליארדי שקל לצד פיחות השקל מול הדולר (2.4%).

כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה עלייה בשיעור הנכסים הזרים ובשיעור הנכסים במט"ח של כ-0.8 נקודות אחוז (מ-14.9% ל-15.7%) ושל כ-0.2 נקודות אחוז (מ-23.4% ל-23.6%) בהתאמה.

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע השני בכ-94 מיליארדי שקל (4%) ועמדה בסופו על כ-2.42 טריליוני שקל (כ-48% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרה באה לידי ביטוי בכלל הגופים המוסדיים.

העלייה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: מניות בחו"ל – עלייה של כ-12.5 מיליארדי שקל (8.6%), בעיקר כתוצאה מעליות מחירים; אג"ח בחו"ל – עלייה של כ-8.4 מיליארדי שקל (10.5%), בעיקר כתוצאה מרכישות נטו; מניות בארץ – עלייה של כ-7.6 מיליארדי שקל (3.7%), בעיקר כתוצאה מעליות מחירים; אג"ח חברות בארץ – עלייה של כ-7.2 מיליארדי שקל (4.1%), כתוצאה מרכישות נטו ומעליות מחירים.

ברביע השני של שנת 2023 עלה שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-1.6 נקודות אחוז לכ-41.9% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מעלייה בשיעור גדול יותר ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (5.7%) מעלייה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים (1.6%) במונחים דולרים.

העלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-14.2 מיליארדי דולרים) נבעה מעלייה ביתרת המניות בחו"ל (כ-4.8 מיליארדי דולרים), בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-3.1 מיליארדי דולרים), ביתרת אג"ח בחו"ל (כ-2.3 מיליארדי דולרים) וביתרת קרנות ההשקעה בחו"ל (כ-2.1 מיליארדי דולרים).

חשיפה למט"ח - במהלך הרביע השני של השנה, המשקיעים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-0.2 מיליארדי דולרים; רכישות של כ-1.5 מיליארדי דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (רכשו בעיקר אג"ח בחו"ל ומנגד מכרו פיקדונות ועו"ש בארץ נקובים במט"ח וחוזים עתידיים ואופציות) שהתקזזו ברובם ע"י מכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-1.3 מיליארדי דולרים; כלומר הגדלת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

ברביע זה חלה עלייה בשיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקל/מט"ח) של המשקיעים המוסדיים בכ-1.1 נקודות האחוז לרמה של כ-19.9%. זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר ביתרת החשיפה למט"ח אחרי גידור לעומת העלייה בסך נכסי ההשקעה במונחים דולריים.

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברביע השני של השנה בכ-31 מיליארדי שקל (8.4%) ועמד בסופו על כ-403 מיליארדי שקל, המהווים כ-8% מסך תיק הנכסים של הציבור. העלייה ברביע השני נבעה מצבירות נטו בקרנות בהיקף של כ-15 מיליארדי שקל ומעליות מחירים.

עוד ב-

בנק ישראל חושף: מה קורה למוכרי דירות השיכון הציבורי?

לכתבה המלאה

עיקר הצבירות נרשמו בקרנות הכספיות השקליות בהיקף של כ-11.5 מיליארדי שקל, זאת בהמשך למגמה מתחילת שנת 2022. מנגד, נרשמו צבירות נטו שליליות בקרנות המתמחות באג"ח בארץ כללי בהיקף של כ-3.5 מיליארדי שקל.