השנה שעברה הייתה קשוחה בשוק ההון. הריבית התחילה לעלות והאינפלציה הרימה ראש. בין אלה לאלה היו צריכים מנהלי ההשקעות לתמרן ואיך נגיד את זה בעדינות: כולם הפסידו כסף. השאלה היא כמה הפסידו ומי הפסיד הכי הרבה.

את הדירוג הזה בחרנו לפי התשואות בקנות ההשתלמות במסלול כללי ונסביר. קרנות ההשתלמות הן כלי ההשקעה הכי יעיל לטווח הבינוני/ ארוך. באופן עקרוני, קרן ההשתלמות סופגת מידי חודש כסף שמופרש מהשכר ברוטו של העובד ובהפקדה מתחלקים העובד והמעביד וזה מייצר תמריץ לעובד השכיר (אבל לא רק) להפקיד באפיק הזה כסף באופן שוטף ובסכומים לא קטנים.

טווח השקעה של 6 שנים הוא טווח השקעה ארוך דיו כדי שמנהל ההשקעות יוכל לבוא לידי ביטוי ומאידך, 6 שנים היא זמן קצר מספיק כדי שנוכל לעקוב מידי חודש אחרי ההפקדה השוטפת (אנחנו נראה אותה בתלוש השכר שלנו מידי חודש) ואחרי התשואות, כי מדובר בהרבה כסף שאנחנו מפקידים מידי חודש ולכן יש לנו תמריץ לעקוב אחרי התשואות.

במסלול הכללי בחרנו מכיוון שהוא נותן את כל חופש הפעולה האפשרי למנהל ההשקעות. אנחנו לא מגבילים אותו לרמת סיכון או לאפיק השקעה ספציפי ולכן היכולת של מנהל ההשקעות צריכה לבוא לידי ביטוי.

מבחינת מנהלי ההשקעות כלי של קרן ההשתלמות הוא בוננזה רצינית. מידי חודש מופקד בקרן כסף ורק כשהעובד מפסיק לעבוד ואל עובר למקום אחר הוא מפסיק להפקיד שם ויותר מכך. אנשים נוטים להשאיר את הכסף בקרן ההשתלמות גם אחרי שהיא הופכת לנזיה כי הם מקבלים את כל הטבות המס והכסף נזיל. כלומר ניתן לקבל אותו לחשבון הבנק תוך התראה קצרה (יחסית).

כך או אחרת, נראה שאת היכולת של מנהלי ההשקעות להשיג תשואות הכי טובות שיכולות להיות, הם רוצים להביא לידי ביטוי בקרנות ההשתלמות.

עוד ב-

קוויקליזרד שרפה 10 מיליון שקל; מור וילין מופסדים 63%

לכתבה המלאה