39% מהמטופלים מעוניינים שהרופא יקבל את ההחלטות עבורם ויתן להם הנחיות מבלי לבקש מהם את חוות דעתם האישית. כך עולה מנתוני הסטרטאפ Well-Beat, שנאספו לאורך ארבע שנים של מעקב אחר העדפות חולים כרונים בארץ ובחו"ל. 36% מהמטופלים מבקשים לומר את דעתם, אולם שהמטפל יחליט איך עליהם לפעול, 24% רוצים להתייעץ עם איש המקצוע אך להחליט לבד ואילו 1% מבקשים להחליט לבד בלי להתייעץ ולשמוע איש. ישנן סיבות שונות אשר מניעות מטופלים שונים להעדפות אלה, והסיבות השונות הן הנושא בו מתמקדת Well-Beat. נתונים מסתמכים על סדרת מחקרים שערכה החברה באופן ישיר ועקיף בקרב חולי לב, חולי סכרת, השמנה, יתר לחץ דם, ועוד.

 Well-Beat בדקה את הסיבות שגורמות למטופלים שונים לחוש ביטחון מועט בצוות הרפואי וגילתה שכ-18% מכלל החולים הכרוניים אינם מאמינים בגורם הרפואי אשר נותן להם שירות. לעיתים חוסר האמון מכוון לאדם ספציפי כגון הרופא, הדיאטן וכד', כך שהחלפת מי שנותן את ההנחיות יכולה להביא לשינוי דרמטי בנכונות. לפעול על פיהן. במקרים אחרים חוסר האמון הוא גורף לכל המערכת הרפואית ויש לנקוט בדרכים אחרות.

בנוסף, מצאה Well-Beat שכ 23% מהחולים הכרוניים מצויים ברמת חרדה אשר מקשה עליהם לתפקד ומשפיעה לרעה על מצבם. החרדה משפיעה על הקשב לנתונים ועל נכונות לנקוט פעולה ויכולת התפיסה של המידע שנמסר להם. כשהחרדה גבוהה מאוד המטופלים מגיעים לעיתים למצב של התעלמות מהמלצות, כמו שקורה לעיתים במקרים של הימנעות מבדיקות מצילות חיים כגון ממוגרפיה, קולונוסקופיה ועוד. רמת חרדה היא תופעה דינמית ומשתנה ולכן המטפל צריך להיות מודע לרמת החרדה בעת האינטראקציה עם המטופל.

חברת הסטרטאפ Well-Beat הוקמה על ידי קרן אהרון, חוקרת התנהגות, רוית רם בר דעה, המשמשת מנכ"לית, ודודו וושצינה, שמוביל את הפיתוח בחברה. החברה פיתחה מערכת בינה מלאכותית במטרה ללמוד ולהכיר את ההעדפות האישיות של כל מטופל ולבנות לפיהן המלצות פרטניות לתקשורת עימם במטרה להשיג מעורבות של המטופל, הנעה לפעולה ותוצאות מיטביות. הפעילות של החברה מגשרת על הפער שבין הרצון של אנשים להיות בריאים לבין מידת שיתוף הפעולה שלהם, שנמוכה במקרים רבים משמעותית. החברה, שמעסיקה 15 עובדים גייסה עד כה כ־5 מיליון דולר פתחה בימים אלו בקמפיין לגיוס באמצעות פלטפורמת פיפלביז.

לדברי קרן אהרון המנהלת המדעית של Well-Beat, היכולת להתאים לכל מטופל את הגישה, את דרך הצגת אופן הטיפול (לדוגמא כהנחיה או כההמלצה) ואת המסלול המתאים לו היא בעלת חשיבות קריטית על מידת שיתוף הפעולה ולכן גם בעל הצלחת הטיפול עצמו. יתרה מכך, לדברי ד"ר אביטל גרשפלד-ליטוין, פסיכולוגית רפואית בכירה, חשוב למטפל לדעת מהי רמת החרדה של המטופל שיושב מולו כיוון שבמקרה שיש רמת חרדה גבוהה עליו קודם כל להוריד את רמת החרדה ורק לאחר מכן לגעת בנושא הטיפול עצמו.

עוד ב-

יש רופא בשכונה? הטבות לרופאים בפרויקט חדש בגבעת שמואל

לכתבה המלאה

חשוב להבין שהתייחסות ישירה למצב הרפואי עלולה לגרום לתוצאה הפוכה של התעלמות. לדברי פרופ' און אמיר, מאוניברסיטת סן-דייגו, ארה"ב באמצעות חיזוי מראש של התנהגות המטופלים אפשר להגדיל את סיכויי הצלחת הטיפול. ואכן, Well-Beat הוכיחה זאת בפרויקט שיקום לב בבי"ח שיבא על ידי הגדלת נוכחות מטופלים בשיקום ב 300%, ובשני פרויקטים בקרב הגיל המבוגר בארה"ב - כדוגמת פרויקט שביצעה בפנסילבניה, בה הכפילה את ההיענות לפעילות חברתית הכרוכה ביציאה מהחדר.