מדדים ומחקרים

בנק ישראל חושף: מה קורה לשקל מול המטבעות בעולם?

במהלך הרביע השלישי, נרשמה מגמה מעורבת בשקל; נחלש מול הדולר בשיעור של כ-1.2% והתחזק מול האירו בשיעור של כ-4.1%. כמו כן, השקל התחזק ב- 3.2% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי
מערכת ice |  2
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90, vecteezy)
בנק ישראל פרסם אמש (חמישי) את נתוני המסחר בשוק מטבע החוץ ברבעון השלישי של שנת 2022 ודיווח כי בהתפתחות שער החליפין, נרשמה מגמה מעורבת בשקל לצד המשך התחזקות הדולר בעולם. 
במהלך הרביע השלישי, נרשמה מגמה מעורבת בשקל; נחלש מול הדולר בשיעור של כ-1.2% והתחזק מול האירו בשיעור של כ-4.1%. כמו כן, השקל התחזק ב- 3.2% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי. במקביל, נמשכה מגמת התחזקות בשערו של הדולר מול מטבעות עיקריים בעולם מתחילת השנה. הדולר התחזק בשיעור של כ- 5.6% מול האירו, בכ-5.2% מול היין היפני ובכ-8.2% מול הפאונד הבריטי.
  
לגבי התנודתיות בשע"ח, נרשמה ירידה בסטיית התקן בפועל ועלייה בסטיית תקן הגלומה סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –ירדה במהלך הרביע לרמה של 10.6%. סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה ועמדה בסוף הרביע על רמה ממוצעת של כ- 9.5%.
לצורך השוואה, רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 14.3%, עליה של 0.9 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 10.6%, עליה של כ- 1.1% בהשוואה לרביע הקודם.
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע השלישי הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) והמגזר העסקי רכשו מט"ח נטו בהיקף של כ-1.4 -2.1 מיליארד דולר בהתאמה. תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של 5.5 מיליארד דולר. נפח המסחר היומי הממוצע ירד במהלך הרביע בכ-2.7% לרמה של כ-10 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר הירידה נובעת מירידה בנפח המסחר היומי בעסקאות המרה. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 1.1% ועמד בסוף הרביע השלישי על כ- 47.9%.
מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה  (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע השלישי על  81.7%, כאשר המסחר בין זרים מהווה 70.4% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של  10מיליארדי דולרים.
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    השקל
    יוסי 12/2022/04
    הגב לתגובה זו
    0 0
    השקל הוא הסיבה העיקרית לברדק הכלכלי במדינה. הכסף של מדינת ישראל הוא הדולר,אפילו הזהב של המדינה מחושב בדולרים. השקל הוא בלוף אחד גדול שימציאו כדי שבנק ישראל יוכל לעשות צ'נג' על חשבוננו
    סגור
  • 1.
    אנחנו לא העולם... אנחנו ישראל היקרה בעולם*
    אדי 12/2022/02
    הגב לתגובה זו
    0 0
    עם משכורות של פח
    סגור