מדדים ומחקרים

5.6 טריליון דולרים: מחיר אסונות הטבע העולמיים עד 2050

מהשיטפונות הקטלניים בפקיסטן ועד הבצורות באירופה, אסונות הטבע בכלל ובפרט אלה הקשורים למים ידרשו מהכלכלה העולמית סכומי עתק. רק בארצות הברית, הכלכלה הגדולה בעולם, ההפסדים עשויים להסתכם ב-3.7 טריליון דולר בשלושת העשורים הקרובים
מערכת ice | 
שטפונות בדרום קוריאה
החמרה בבצורות, סופות וגשמים עזים בכמה מהמדינות בעלות הכלכלות הגדולות בעולם, עלולות לגרום להפסדים של 5.6 טריליון דולר לתמ"ג (במצטבר) עד שנת 2050, לפי דו"ח שפורסם השבוע (יום שני). רק לשם הבהרה, טריליון (או טריליארד, או ביליון) הוא מיליארד כפול אלף, מספר הכולל 12 אפסים.
השנה, גשמים עזים גרמו לשיטפונות שהציפו ערים בסין ובדרום קוריאה ושיבשו את אספקת המים והחשמל בהודו, בעוד שהבצורת סיכנה את היבול של החקלאים ברחבי אירופה. אסונות כאלה עולים לכלכלה העולמית מאות מיליארדי דולרים. הבצורת הקיצונית, השיטפונות והסערות של השנה שעברה הובילו להפסדים גלובליים של יותר מ-224 מיליארד דולר, על פי מאגר אירועי החירום שמתוחזק על ידי המרכז למחקר על אפידמיולוגיה של אסונות בבריסל.
אבל ככל ששינויי האקלים גורמים לגשמים עזים יותר, שיטפונות ובצורת בעשורים הקרובים, העלויות הללו צפויות להמריא, מזהיר הדו"ח של חברת הייעוץ ההנדסי והסביבתי GHD. מים - כאשר יש יותר מדי או מעט מדי - יכולים להיות "הכוח ההרסני ביותר שקהילה יכולה לחוות", אמר דון הולנד, שמוביל את תוכנית שוק המים הקנדי של חברת הייעוץ.
GHD העריך את סיכוני המים בשבע מדינות המייצגות תנאים כלכליים ואקלימיים מגוונים: ארצות הברית, סין, קנדה, בריטניה, הפיליפינים, איחוד האמירויות הערביות ואוסטרליה. באמצעות נתוני ביטוח גלובליים ומחקרים מדעיים על האופן שבו אירועים קיצוניים יכולים להשפיע על מגזרים שונים, הצוות העריך את כמות ההפסדים שעומדות בפני מדינות במונחים של עלויות מיידיות כמו גם לכלכלה הכללית.
בארצות הברית, הכלכלה הגדולה בעולם, ההפסדים עשויים להסתכם ב-3.7 טריליון דולר עד 2050, כאשר התוצר המקומי הגולמי של ארה"ב יצטמצם בכ-0.5% בכל שנה עד אז. סין, הכלכלה מספר 2 בעולם, עומדת בפני הפסדים מצטברים של כ-1.1 מיליארד דולר עד אמצע המאה.
מבין חמשת המגזרים העסקיים החיוניים ביותר לכלכלה העולמית, הייצור וההפצה ייפגעו בצורה הקשה ביותר מאסונות בעלות של 4.2 טריליון דולר, שכן מחסור במים משבש את הייצור בעוד שסופות ושיטפונות הורסים תשתיות ומלאי. המגזר החקלאי, הפגיע גם לבצורת וגם לגשמים קיצוניים, עלול לספוג הפסדים של 332 מיליארד דולר עד 2050. מגזרים אחרים העומדים בפני אתגרים גדולים הם קמעונאות, בנקאות ואנרגיה.
בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ, השיקה קבוצת מומחים עולמית ועדה חדשה לחקר כלכלת המים שמטרתה לייעץ לקובעי מדיניות בנושא ניהול מים. עלינו "לשנות את האופן שבו אנו שולטים במים ובאקלים ביחד", אמר יו"ר הוועדה המשותף, Tharman Shanmugaratnam. "העלויות של לעשות זאת אינן טריוויאליות, אבל הן מתגמדות מול העלויות של מתן מזג אוויר קיצוני להמיט הרס".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה