הממשלה הכריזה על סיום דרכה וזה הזמן לבדוק את מדד ביצוע ההסכמים הקואליציוניים של המרכז להעצמת האזרח, בו הוא בדק איזו מפלגה בקואליציה קיימה הכי הרבה הבטחות. מפלגת העבודה קיימה רק 52% מכלל הסעיפים אליהם התחייבה, מרצ קיימה כ-55% בלבד; לעומתן, ימינה קיימה כ-61% מהתחייבויותיה ותקווה חדשה מובילה עם 63% מההתחייבויות. כאשר בוחנים את סעיפי המדיניות המהותיים בלבד: רעמ תופסת את ההובלה עם 63% יישום, תקוה חדשה עם 58% וישראל ביתנו עם 55%.

ההסכמים הקואליציוניים פורקו על יד המרכז לכ-326 התחייבויות קונקרטיות, מתוכן יישמה הממשלה הנוכחית. 211 התחייבויות המהוות כ-65% מכלל ההתחייבויות שנמדדו מתוך ההסכמים הקואליציוניים. פרט לסעיפים הפרטניים, במדד ביצוע ההסכמים הקואליציוניים המרכז להעצמת האזרח נבדקו במקביל גם שני מדדים מרכזיים: כל ההתחייבויות שלקחו על עצמן המפלגות (כולל חלוקת תיקים, מינויים, סמכויות ודרכי עבודת הקואליציה) ומידת קיום סעיפי מדיניות בלבד (רק סעיפי ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד שרלוונטיים באופן ישיר לחיים שלנו כאזרחים, בנושאי חינוך, כלכלה, בריאות, דת ומדינה, סביבה, משפט ועוד).

מהנתונים עולה כי בתחתית הרשימה נמצאת מפלגת העבודה, גם ביישום כלל הסעיפים וגם ביישום סעיפי המדיניות. המפלגה קיימה 52% מכלל ההתחייבויות שלקחה על עצמה בעת הקמת הממשלה ה-36, וקיימה כ-48% בלבד מסעיפי המדיניות אליהם התחייבה. מרצ קיימה כ-55% מההתחייבויות שלקחה על עצמה, ואילו ישראל ביתנו הצליחה ליישם רק כ-58%. לעומתן, תקווה חדשה מובילה עם קיום 63% מההתחייבויות. ימינה קיימה כ-61% מהתחייבויותיה, רעמ – 60%, יש עתיד, כחול לבן וישראל ביתנו – 58%.

כאשר בוחנים את מידת קיום סעיפי המדיניות המהותיים בלבד אליהן התחייבו מפלגות הקואליציה, בראש הרשימה נמצאות מפלגת רעמ, שיישמה כ-63% מהסעיפים, ואחריה תקווה חדשה עם 58%, ישראל ביתנו עם 55%, כחול לבן ומרצ עם 54%, ימינה עם 53%, יש עתיד עם 52% ומפלגת העבודה עם 48%.

עוד ב-

מרצ ומפלגת העבודה יתאחדו? "נכון לעשות זאת, יש צורך"

לכתבה המלאה

עו"ד אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח אמר: "הנתונים שמצאנו מראים תמונת מצב מורכבת. מצד אחד, נתוני ביצוע מרשימים לממשלה צרה בזמן קצר. מצד שני, כל המפלגות בקואליציה נכשלו ביישום התחייבויות מרכזיות שהעדר יישומן מונע טיפול בבעיות קריטיות בחיי היומיום של כולנו. החל מהסדרת דמי אבטלה לעצמאיים, דרך הארכת חופשת הלידה ועד לחקיקת חוק המסדיר את התנהלות הגורמים האזרחיים במצבי חירום לאומיים. המדד שיצרנו מראה כי המפלגות הקטנות והסקטוריאליות יעילות יותר ביישום מדיניות. נתון זה יחד עם חוסר היציבות שכולנו חווים, מהווים תמרור אזהרה נוסף מנזקי שיטת הממשל הקיימת בישראל".
 
מוגילבסקי הוסיף: "ריבוי המפלגות הקטנות והסקטוריאליות פוגע לא רק ביציבות הממשלות, אלא גם ביכולת המפלגות הגדולות למשול ולהוביל את יישום מדיניות הקואליציה. במקום להנהיג הן עוסקות בכיבוי שרפות וריצוי המפלגות הקטנות על מנת למנוע את פירוק הקואליציה. העדר היציבות הוא סכנה של ממש לדמוקרטיה הישראלית. בהקשר זה חשוב להדגיש סעיף קריטי בקווי יסוד הממשלה שלא יושם לצערנו: בחינת שיפורים בשיטת הבחירות. חייבים לערוך שיפורים בשיטת הבחירות לייצוב המדינה ולקבוע כי ראש המפלגה הגדולה ירכיב אוטומטית את הממשלה ושייערך פריימריז ביום הבחירות (פתק פתוח)".