היחידה הממשלתית לחופש המידע פרסמה את דו"ח הפעילות לשנת 2020. מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, עולה כי במהלך שנת 2020 הוגשו לממשלה 13,390 בקשות חופש מידע, המשך למגמת עלייה משמעותית במספר הבקשות המוגשות לממשלה בחמש השנים האחרונות. הרשויות שדחו את האחוז הגבוה ביותר של בקשות חופש מידע הן המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משרד המשפטים ומשטרת ישראל.

מ"מ ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי, הסביר: "נתוני הדו"ח מלמדים כי בחמש שנים האחרונות מספר הבקשות למידע מן הממשלה - הוכפל. על הממשלה להסיק את המסקנות המתבקשות, להכיר בדרישתו הצודקת של הציבור לשקיפות שלטונית ולהשקיע את המשאבים הנדרשים לטובת פרסום מידע באופן יזום לטובת הציבור. פרסום מידע באופן יזום מגביר את אמון הציבור בממשלה, מפשט תהליכים וחוסך משאבים".

הנתונים מרכזיים מהדו"ח: בין הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1619), משטרת ישראל (1,347), רשות מקרקעי ישראל (1147), משרד הבריאות (969) ומשרד המשפטים (828), בין המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (84.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (76.5%) ושירות בתי הסוהר (72%).

בין הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות לכבאות והצלה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה, הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: המשרד לביטחון הפנים (62.1%), משרד הפנים (46.3%), משרד המשפטים (44%) ומשטרת ישראל (41.4%). סיבת הדחייה המרכזית: המידע נמצא בידי רשות אחרת.

הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר בבתי המשפט הן: משרד ראש הממשלה (20 עתירות), משרד המשפטים ומשטרת ישראל (12 כ"א) ומשרד הבריאות (11). הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן: משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך (11 תלונות מוצדקות כ"א) ומשרד הבריאות (8 תלונות). רוב התלונות ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה מצד משרדי הממשלה.

הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (120 יום): המינהל האזרחי יהודה ושומרון (52.1% תשובות ניתנו מעל 120 יום), צבא ההגנה לישראל (50.7%) והמשרד להגנת הסביבה (25.2%), רוב עילות הסירוב למתן מידע הן פגיעה בפרטיות (1123 דחיות, 27.6% מכלל הדחיות), מידע שלא ניתן לאתר או שאינו נמצא ברשות (992 דחיות, 24.4%), או בשל כך שהמידע נוצר בידי רשות אחרת (792 דחיות, 19.5%).

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע: "דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע רחוק מלשקף את המציאות. אכן ישנה חשיבות רבה לאיסוף ופרסום נתונים על ידי משרדי הממשלה, אלא שבהשוואה לנתונים הנאספים על ידי התנועה לחופש המידע, המציאות המשתקפת ביחס לטיפול בבקשות מידע שונה לרעה.  כך למשל, לפי נתוני התנועה לחופש המידע וביחס לשנת 2020, ממוצע המענה לבקשות עומד על לא פחות מ-189 ימים, כאשר מעל 60% מהבקשות נענות רק לאחר 120 ימים, ו50% מעתירות התנועה מוגשות בגין אי מתן מענה אל מול רשויות המדינה".