התייקרות מחירי המזון בישראל בעשור האחרון היא מהנמוכות בקרב מדינות ה-OECD, כך עולה מהשוואה בינלאומית שערך חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO Israel  במלאות עשור למחאה החברתית.

על פי נתוני BDO עלו מחירי המזון בישראל, כולל פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית, בשיעור של 6%. באותה תקופה עלו מחירי המזון במדינות ה-OECD בשיעור ממוצע של 19%, מתוכן במדינות אירופה ב-16% ובארה"ב ב-11%. המדינה שמובילה בהתייקרות המזון היא הונגריה שבה עלו המחירים ב-31%. רק בניו זילנד ויוון עלו המחירים בשיעור נמוך יותר מאשר בישראל. 

חן הרצוג מציין בסקירה שבעשור האחרון עלה השכר הממוצע בישראל ב-30% בממוצע, כך שבאופן יחסי מחירי המזון הוזלו באופן משמעותי של מעל ל-20% מבחינת יכולת הקניה של הצרכן. עם זאת, יש לזכור שנקודת הפתיחה של ישראל היתה ונותרה גם היום של רמת מחירי מזון גבוהה וזאת בשל שילוב של עלויות הנובעות ממגבלות הכשרות, מע"מ גבוה שאינו קיים כלל או נמוך יותר בהקשר של מוצרי מזון ברוב מדינות אירופה והשפעת מדיניות ממשלתית.

כמו כן, יש שונות גדולה בין מוצרים שנותרו ברמת מחירים יציבה לאורך כל התקופה, ובהם הקוטג' שהיה סמל המאבק, לבין אלו שהתייקרו משמעותית כמו הירקות והפירות ואכילה במסעדות. מחירי המזון התעשייתי (ללא פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית), שהיו מרכז מחאת הקוטג' עלו רק ב-2% במהלך התקופה המזון בישראל. כלל מחירי המזון, לאחר שקלול גם של מחירי פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית, עלו בשיעור של 6%.

מהשוואה עולה שמחירי הדיור זינקו לאורך העשור ב-52%, שהם 22% מעל לשיפור בכוח הקניה של הישראלי הממוצע. הכלכלן חן הרצוג תולה את הסיבה לכך במדיניות ממשלתית שגויה שהעדיפה תוכניות פופוליסטיות של מע"מ אפס או הוזלות דיור נקודתיות של מחיר למשתכן על פני עידוד מאסיבי של הבניה החדשה, כך שכוחות השוק יאזנו את המחירים.

לדבריו, בישראל יש צורך ב-55 אלף התחלות בניה מדי שנה רק כדי לעמוד בגידול הטבעי. בסוף העשור צפויה אוכלוסית ישראל להגיע ל-11.5 מיליון איש. בלי שינוי דרמטי במדיניות הממשלתית אנו מייצרים כעת את המחאה החברתית הבאה של דור שלם שלא יוכל להגיע לרכישת דירה בכוחות עצמו.