דו"ח שפרסמו חברות ראיית החשבון EY ן-KPMG לאחר שבחנו את דיווחיהן האחרונים של חברות הביטוח הציבוריות בישראל חושף הרעה בשיעור כושר הפירעון הכלכלי של הענף, מ-170% ב-2018 ל-161% ב-2019. המשמעות, עבור בעלי המניות, היא ירידה ביכולת של חלק מחברות הביטוח בארץ לחלק דיבידנדים למשקיעים נוכח פערים גדולים מדי בין כושר הפירעון הכלכלי שלהן ליעד ההון שהן הציבו לעצמן.

על פי רואי החשבון של EY, הסיבות העיקריות לירידות בערכי ההון העצמי של חברות הביטוח הן ירידה עקבית בשיעורי הריבית ופרסום של נתוני תמותה מעודכנים ביוני אשתקד. לשני הגורמים הללו הייתה השפעה ישירה גם על הדרישות של שוק ההון מחברות הביטוח, שכן הם הבליטו את רגישותן היתרה לתנודות בשיעורי הריבית ולנתוני התמותה. הדו"ח, כאמור, מתייחס לשנת 2019, כך שמעניין יהיה לעקוב אחר המשך המגמה בשנת 2020, בה פרץ משבר הקורונה - בעיקר בכל הנוגע למחלקות ביטוחי החיים.

על מנת לחלק דיבידנדים למשקיעים, חברות הביטוח צריכות לעמוד ביותר מ-100% מדרישות ההון הרגולטוריות - כלומר, במלוא הדרישות הכספיות, פלוס "כרית ביטחון" שהפיקוח על החברות דורש מהן לשם חלוקת דיבידנד. מבחינה זו, בראש חברות הביטוח בארץ נמצאת הראל, עם פוטנציאל חלוקה של 584 מיליון שקל ואחריה נמצאת חברת מנורה מבטחים - החברה היחידה שמציגה התחזקות לעומת שנת 2018, עם פוטנציאל חלוקה של 347 מיליון שקל. מנגד, חברת מגדל מציגה יחס כושר פירעון של 90% בלבד - משמע, החברה רחוקה מאוד מחלוקת דיבידנדים - וגם כלל ביטוח לא ממש בכיוון, עם יחס כושר פירעון של 101%.