מדד פערי הפנסיה הבינלאומי, שפורסם על ידי משרד מנהל ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management, משווה מערכות פרישה ב-25 מדינות בהתבסס על רמת החיסכון הנדרשת מצד הפורשים. מהממצאים עולה שברוב המדינות שנבדקו, חיסכון פרטי הוא חיוני לשמירה על אורח החיים שהפורשים הסתגלו אליו גם לאחר הפרישה. על פי הממצאים, לתכנון פרישה ישנה חשיבות גדולה והשקעות יכולות לעיתים קרובות לסייע בסגירת פערי הפנסיה – במיוחד כשנדרשת השתתפות גבוהה יותר מצד הפורשים במימון תנאי החיים שהסתגלו אליהם.

שיטת המחקר בחנה את מאמץ החיסכון שיידרש על ידי דמות בדיונית (Jane). בהנחה שאין לה חסכונות קודמים ובהתאם לשיעור ההכנסה השוטפת לאחר מס - כמה תצטרך אותה עובדת לחסוך מדי שנה מגיל 50 ועד לפנסיה על מנת להמשיך לחיות כפי שהיא חיה לפני הפרישה?

התוצאות שונות מאוד מעיר לעיר. לדוגמה, על מנת להישאר באותה רמת חיים באמסטרדם, מילאנו או ברצלונה, ג'יין לא תזדקק לחיסכון פרטי; בטוקיו  - היא תזדקק לחיסכון פרטי בגובה 93% מהשכר. זאת, כיוון שהשיטה היפנית אינה שואפת להחליף נתח גבוה מההכנסה מעבודה, בעוד שההולנדית עושה זאת. ברוב הערים בעולם נדרש חיסכון פרטי כדי להבטיח שמירה על רמת החיים לאחר הפרישה, כשהרבה תלוי בעיצוב מערכת הפרישה באותה מדינה.  

בכמה ערים שיעור החיסכון הנדרש עולה בהרבה על הפוטנציאל לחיסכון של העובדים. במצב זה, הפורשים יכולים לצמצם את אורח החיים שלהם עוד לפני הפרישה, לפרוש מאוחר יותר או לעבור למקום זול יותר לאחר הפרישה. עם זאת, כאשר מתחילים לחסוך לפנסיה בגיל צעיר יותר, לעיתים ניתן להימנע מפשרות כאלה.

אם ג'יין היתה מתגוררת בתל אביב, היה עליה לחסוך 57% מההון שהיא תזדקק לו לאחר הפרישה (לעומת 0% בהולנד, 27% בדובאי, 47% בניו יורק ו-93% בטוקיו).

(מדד פערי הפנסיה, UBS)

עוד ב-

הכלכלן הראשי: לצמצם את הטבת המס על חיסכון לפנסיה לעשירונים העליונים

לכתבה המלאה

ישראל, כזכור, הגיעה למקום הרביעי בדירוג הפנסיות של מרסר, המעריך מדי שנה את מערכות הפנסיה ב-48 מדינות, אחרי הולנד, איסלנד ודנמרק.  מערכת הפנסיה של ישראל קיבלה בדירוג ציון A, שמשמעותו מערכת פנסיה איכותית ויציבה, המציעה הטבות משמעותיות ורמה גבוהה של מהימנות. הדירוג מייצג 65% מאוכלוסיית העולם.