מחקר חדש שנערך על ידי שלושה כלכלנים ממוסדות אקדמיים מובילים בארצות הברית מעלה תובנות חשובות לגבי השפעת המוסדות החברתיים על השגשוג הכלכלי של מדינות. השלושה בדקו את היתרונות של דמוקרטיה ושלטון החוק וחשפו מדוע תופעות של שגשוג כלכלי קיימות במדינות מסוימות בעוד מדינות אחרות סובלות מכלכלה נחשלת.

השלושה גילו כי מוסדות עם שלטון חוק חלש ומוסדות שמנצלים את האוכלוסיה מתקשים לייצר צמיחה או שיפור. המחקר מתאר את השפעת ההתנהלות של מתיישבים אירופיים במאות הקודמות על שגשוג המדינות אותן כבשו. באזורים שבהם הוקמו מוסדות אינקלוסיביים, כלומר כאלה שמעודדים עבודה קשה ודורשים זכויות פוליטיות, נצפתה עלייה ברווחה ובצמיחה הכלכלית. באזורים שבהם המוסדות היו פוגעניים, הפלו לרעה חלקי אוכלסויה והתרכזו בהפקת רווחים למען אליטה קטנה, נראתה צמיחה נמוכה ונמשכת.

במדינות שבהן המוסדות מאפשרים לאזרחים להשתתף בתהליכים כלכליים ופוליטיים עולה הסיכוי לחדשנות, השקעה ותמיכה ציבורית במדיניות שמקדמת צמיחה. לעומת זאת, במקומות הנשלטים בידי מוסדות פוגעניים, האוכלוסיה נשארת במצב של עוני וחוסר יציבות שמקשה על שיפור המצב הכלכלי והחברתי. החוקרים מצביעים על כך שכדי לשבור את מעגל אי השוויון והעוני יש צורך בשינוי יסודי במבנים המוסדיים כדי לאפשר לאוכלוסייה המקומית ליהנות מפירות הצמיחה הכלכלית.

המחקר מדגיש גם את הקשרים ההיסטוריים בין צפיפות האוכלוסיה והעמידות המקומית לבין סוגי המוסדות שהוקמו. ככל שהאוכלוסיה המקומית היתה צפופה יותר, כך נתקלה ההתיישבות האירופית בהתנגדות רבה יותר, מה שהוביל להקמת מוסדות שוויוניים פחות. במקומות שהיו מאוכלסים פחות, הכובשים יכלו להקים מוסדות אינקלוסיביים שהניבו יתרונות כלכליים לטווח הארוך.

עוד ב-

כלת פרס נובל הותקפה באלימות קשה בכלא: "הובילה מחאות נגד איראן"

לכתבה המלאה

שלושת החוקרים - דארון אסמוגלו, סימון ג'ונסון וג'יימס רובינסון - זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2024, התפרסמו בזכות עבודותיהם עד כה ובראשן הספר "למה מדינות נופלות: מקורות הכוח, השגשוג והעוני" מ-2013.