בחמש השנים האחרונות, הישראלים חווים זעזוע כלכלי משמעותי בסופרמרקט. מחקר של כלכליסט חושף כי עלות סל הקניות השבועי, הכולל 50 מוצרים פופולריים, זינקה ב-30.5% מאז ספטמבר 2019. בשקלים, מדובר בעלייה של 194.3 שקל - מ-636.2 שקל ל-830.5 שקל. התרגום השנתי של נתון זה מזעזע: משפחה ממוצעת משלמת כיום לפחות 10,000 שקל יותר בשנה על מזון.

על פי הכתבה של נורית קדוש בכלכליסט, הסיבות לעלייה הדרמטית במחירים מגוונות. הריכוזיות הגבוהה בשוק המזון הישראלי היא גורם מרכזי, כאשר 20 ספקים שולטים ב-60.8% מהמכירות, ו-10 הספקים הגדולים מחזיקים ב-49.5% מהשוק. תנובה ושטראוס לבדן אחראיות ל-21.1% מהמכירות. בנוסף, משבר הקורונה, שינויים במדיניות המיסוי, ועלייה במחירי חומרי הגלם ועלויות השינוע תרמו גם הם לעליית המחירים.

התנהגות הספקים והקמעונאים מעוררת דאגה. רשתות השיווק מנצלות את המצב להגדלת רווחיהן, כאשר במקרים רבים המחיר לצרכן עולה בשיעור גבוה יותר מהעלייה במחיר הסיטונאי. לדוגמה, מחיר שמן הזית של יד מרדכי עלה ב-53% לצרכן, בעוד ששטראוס העלתה את מחירו ב-31% בלבד. תופעה דומה נצפתה במוצרים רבים אחרים, כמו ג'ל גילוח ושניצל תירס.

למרות הבטחות ממשלתיות לטפל ביוקר המחיה, הפעולות שננקטו עד כה לא הצליחו לבלום את העלייה במחירים. ניסיונות רגולטוריים, כמו איומי ביוש ובקשות להקפאת מחירים, נחלו כישלון. הכנסת רשת קרפור לשוק הישראלי, שהוצגה כפתרון אפשרי, לא הביאה לירידת מחירים משמעותית.

עוד ב-

מהפכה בקניות בסופרמרקטים בישראל: זו האפליקציה שתוזיל לכם

לכתבה המלאה

בהיעדר פתרון ממשלתי יעיל, נראה כי האחריות נופלת על כתפי הצרכנים. ניסיון העבר מראה כי לצרכנים יש כוח להשפיע: המחאה החברתית של 2011 הובילה להקפאת מחירים למשך כשנה וחצי. כיום, מומלץ לצרכנים לערוך קניות מתוכננות, לחפש חלופות זולות ולוותר על מוצרים לא חיוניים שמחירם עלה משמעותית. רק לחץ צרכני משמעותי עשוי לאלץ את השחקנים בשוק להעמיק את מבצעי ההוזלות ולבלום את העלייה במחירים.