מדדים ומחקרים

שוקלים להשקיע בהנפקה של חד קרן? שימו לב למחקר המפתיע

מחקר חדש מעלה כי חברות שהונפקו בשווי של מעל מיליארד דולר מתפרסמות בשווי מנופח ונושאות תשואה שלילית בשנים הראשונות שלאחר ההנפקה
מערכת ice | 
חברות יוניקורן בישראל-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
מחקר מחודש יולי שנערך על ידי פרופ' איליה סטרבולייב מאוניברסיטת סטנפורד, מומחה בתחום קרנות השקעה פרטיות וקרנות הון סיכון, מציג נתונים חדשים המערערים את התפיסה הציבורית המקובלת של חברות חד קרן, חברות פרטיות עם שווי שוק של מעל מיליארד דולר. המחקר בדק את התשואות מהשקעה בחדי קרן בסוף יום המסחר הראשון שלהן לאחר ההנפקה לציבור ובשנים שאחרי ההנפקה. 
סטרבולייב וצוותו אספו נתונים על 310 חדי קרן אמריקאיים בין השנים 1997-2021. הממצאים מעידים על כך שחדי קרן מתפרסמים בשווי מנופח ובשנים הראשונות שאחרי ההנפקה התשואות מאכזבות. בשנה הראשונה לאחר ההנפקה התשואה הממוצעת היתה 35%-; בשלוש השנים שלאחר ההנפקה 50%-; ובחמש השנים הראשונות לאחר ההנפקה – 46%-. הנתונים החציוניים יותר טובים אבל גם הם לא מצביעים על בוננזה, עם תשואה של 16%- לאחר שנה; 10% אחרי שלוש שנים; ו-27% לאחר חמש שנים.
המחקר מצביע על שונות בין חדי הקרן, כאשר התמונה הכללית מושפעת מהחברות הפחות מצליחות. חדי קרן שלא הצליחו לאחר ההנפקה נוטים להציג תשואות נמוכות יותר. מגמה דומה ניכרת גם בחדי קרן ישראליים. ניתוח של 12 חדי קרן ישראליים שהונפקו בשנים האחרונות מראה כי רק מאנדיי  נסחרת כיום בשווי גבוה יותר מזה שבו הונפקה.
חברות רבות שואפות להנפיק בשווי גבוה יותר ממה שגייסו בסבב האחרון ומנפחות את הערכות השווי שלהן. זאת, לרוב מרצון לספק נזילות לבעלי המניות ולמקסם את הרווחים. החברה מוכרת למשקיעים "חלום" לגבי העתיד, אבל אחרי ההנפקה המשקיעים מצפים ממנה להגשים אותו. המצב פשוט יותר כשמדובר בגיוס משקיעים בשוק הפרטי, אבל ההנפקה מעלה את הדרישות הפורמליות מהחברה, עם דוחות, יעדים, תחזיות ותמהיל מוצרים והזמנות. כל עוד חד הקרן מגייס מספיק כסף בהנפקה, המשקיעים הפרטיים שהשקיעו בשלבים מוקדמים יותר לא יפסידו במצב שבו היא נמכרת או מונפקת בשווי נמוך יותר מהשווי שבו השקיעו בה אלא פשוט יקבלו את כספם בחזרה. 
בעיה אחרת שחדי הקרן מתמודדים איתה היא מידת המוכנות שלהם לעבור לשוק הציבורי. לא כל החברות מעסיקות סמנכ"לי כספים, וחלקן מתקשות לשלב בין רמת חדשנות גבוהה והתנהלות תאגידית מקצועית.
תובנה אחת שעולה בבירור מהמחקר של סטרבולייב, היא שההשקעה בחדי קרן אינה בהכרח בטוחה או נטולת סיכון; גם כאן נדרשים ניתוח מעמיק ותכנון מוקפד לפני ההשקעה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה