הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש יוני, ולפיו לאחר התמתנות מגמת הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה בחודש מאי, שבה המגמה להתחזק ובמהלך חודש יולי ירד מספר דורשי העבודה ב-13.2 אלף (ירידה של 6.7%).

בעוד מספרם הלא מנוכה עונתיות עמד במאי על 198.7 אלף, הרי שבחודש יוני עמד מספרם על 185.4 אלף בלבד, הנמוך ביותר מאז פרצה המלחמה. גם לאחר ניכוי השפעת העונתיות על מספר דורשי העבודה, ניכרת מגמת הירידה אך בצורה מתונה יותר – ירידה של 3.5 אלף (כ-2%), ומספרם המנוכה עונתיות של דורשי העבודה עמד על 187.5 אלף. בין שהוא מנוכה עונתיות ובין שאינו, מאז ראשית 2024 ירד מספר דורשי העבודה בכ- 60 אלף ומאז נובמבר 2023 בכ- 143 אלף. 

לפי שירות התעסוקה, ירידה עקבית זו, אף שהתמתנה משמעותית בחודש מאי, היא ביטוי לשלושה תהליכים - התאוששותו של שוק העבודה הישראלי והסתגלותו לשגרת חירום, תהליך אשר החל כבר בראשית נובמבר עם הירידה העקבית במספר הנרשמים החדשים כדורשי עבודה; חזרה משמעותית למעגל העבודה, מגמה הקשורה גם לשחרורם של משרתות ומשרתי מילואים רבים; וכן, לסיום תקופת הזכאות של רבים מדורשי העבודה, דבר אשר האיץ את חזרתם של רבים למעגל העבודה.

עם זאת, גם החודש מבהירים בשירות התעסוקה כי המשך מגמת הירידה במספר דורשי העבודה והסתגלותו של שוק העבודה לשגרה בצל חירום תלויה במציאות הביטחונית, כך שככל וזו תסלים בצורה משמעותית מעריכים כי המגמה תיעצר ואולי אף תשתנה. השאלה המרכזית, כך מדגישים בשירות, היא בהינתן שהמציאות הביטחונית אינה מסלימה עד כמה יוסיף מספר דורשי העבודה לרדת, ואילו קבוצות עלולות למצוא עצמן נזקקות לקצבאות סוציאליות (כהבטחת הכנסה) גם בתום תקופת זכאותן לדמי אבטלה. זאת על אף שטרם ראינו עלייה במספר תובעי הבטחת ההכנסה.

עיקרי הנתונים העולים מהדו"ח:
התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הירידה במספר דורשי העבודה הכללי מקורה בעיקר בירידה במספר תובעי האבטלה, אשר ירד החודש ב- 7.8%. לעומתו, מספר תובעי הבטחת ההכנסה רשם ירידה מתונה יותר (3.6%) ועמד על 47.1 אלף, מהנמוכים ב-15 השנים האחרונות ועקבי עם מגמת השנה האחרונה, במהלכה מספרם נע בסביבות ה-50 אלף. עם זאת, מבהירים בשירות כי לאור העובדה שאנו נתונים בשגרת מלחמה ייתכן כי חלק מבין מסיימי הזכאות לדמי אבטלה יתקשו לשוב למעגל העבודה עלולים להזדקק להבטחת הכנסה וכתוצאה, עלול מספרם לעלות, כך שעוד מוקדם לדעת כיצד יתגבשו המגמות.

התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: הירידה במספר דורשי העבודה נרשמה בשלוש קבוצות הגיל העיקריות, אך בעצימות משתנה. כתוצאה, בעוד שיעור קבוצת הביניים (35-54), בה נרשמה הירידה המספרית הגדולה ביותר, ירד, הרי ששיעור קבוצת הצעירים (עד 34) ושיעור קבוצת המבוגרים (מעל 55) רשמו עליות ביחס לחודש שקדם. בהשוואה לשנה שעברה, שיעור קבוצת הצעירים זהה לזה שנרשם ביוני אשתקד, בעוד שיעור קבוצת הביניים גבוה יותר ואילו שיעור קבוצת המבוגרים נמוך יותר.

התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: הגם שנרשמה ירידה מספרית במספר דורשות העבודה (6.3 אלף) היא נמוכה הן במשקלה והן בהיקפה מזו שנרשמה אצל גברים (6.9 אלף), וכתוצאה עלה שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה. למעשה, לאחר חודשים ארוכים בהם נרשמה ירידה בשיעור הנשים מכלל דורשי העבודה, הרי שמאז חודש אפריל ישנה עלייה עקבית מ-52.5% ל- 53.6% ביוני, כאשר גם בהשוואה ליוני אשתקד שיעור הנשים גבוה ב- 0.7 נקודות האחוז.

התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: הירידה במספר דורשי העבודה נרשמה בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות, אך בעצימות משתנה – בעוד מספר דורשי העבודה הערבים ירד ב- 9.3% בהשוואה לחודש מאי, הרי שמספר דורשי העבודה מהקבוצות היהודיות, החרדית ושאינה, ירד ב- 5.5%. כתוצאה, השתנה תמהיל דורשי העבודה ובעוד שיעור קבוצת הערבים ירד ב- 0.9 נקודות האחוז, הרי ששיעור הקבוצה הלא חרדית והקבוצה החרדית עלה ב- 0.8 וב- 0.1 נקודות האחוז, בהתאמה.
ככלל, שיעור קבוצת היהודים שאינם חרדים מצוי בעלייה באחרונה וגם בהשוואה ליוני אשתקד, בעוד שיעור החרדים יחסית יציב (אך בהשוואה ליוני אשתקד נמוך יותר) ושיעור הערבים מצוי בירידה עקבית. מגמות הופכיות אלו משקפות, כך נדמה, את העובדה שהמאמץ המלחמתי נתון יותר על כתפיה של קבוצת היהודים שאינם חרדים, דבר המשפיע על יציבותה התעסוקתית ובא לידי ביטוי בעלייה בשיעורה בקרב דורשי העבודה.

התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בקרב עובדים העוסקים במתן מידע ללקוחות או באיסוף מידע (26.1%-), בעלי משלח יד נלווה בתחומי האמנות, התרבות והקולינריה (20.2%-), פועלים בלתי מקצועיים בכרייה ובבנייה (19.8%) ומלצרים ומוזגי משקאות (19.7%-). לעומת זאת, בקרב ענפי ההייטק, שנדמה היה בחודשים האחרונים כי נרשמות ירידות במספרי דורשי העבודה שלהם, שבו ורשמו עליות במעבר שבין אפריל ליוני – כך, למשל, עלה מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים ב- 3.9%. עם זאת, יצוין כי העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב עובדי ספורט וכושר (10.1%).

שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ-40 אלף תושבים: גם החודש, כמו בכל השנתיים שחלפו, את ראש הרשימה הובילו אום אל פחם ורהט. כמעט כל 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן ערים מהפריפריה, כאשר 4 מתוך 5 הראשונות הן ערים ערביות או מעורבות. מנגד, גם החודש שיעור דורשי העבודה הנמוכים ביותר היו בבני ברק (2%) וערים חזקות בשרון (כרעננה ורמת השרון עם כ- 2.5%). אשר לשיעורי השינוי בהשוואה לחודש מאי, גם החודש אילת במעלה הרשימה עם ירידה של 14.4%.

השפעת המלחמה על מצב התעסוקה ביישובי קו העימות ועוטף עזה: השפעת המלחמה ניכרת על כלל האזורים הגיאוגרפיים בישראל, עלייה משמעותית עם פתיחת המלחמה במספרי דורשי העבודה אך מגמת התאוששות עקבית וגוברת ככל שהתרחקנו מפתיחת המלחמה. אולם, מספר דורשי העבודה ביוני 2023 גבוה ממספרם ערב המלחמה, כאשר ביישובים הסמוכים יותר לאזורי הלחימה, בין שפונו ובין שלא, גבוהים משמעותית מאוד – כך, בהשוואה ליוני 2023 מספר דורשי העבודה ביוני 2024 ביישובי קו העימות גבוה בכ-210%, מספרם בעורף עזה גבוה בכ-178% ואילו מספרם באזור הצפון והגולן גבוה בכ-166%.

עוד ב-

שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה בישראל צנח ב-10%

לכתבה המלאה

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "מגמת הירידה העקבית במספר דורשי העבודה ממשיכה ללמד על חוסנו של שוק העבודה הישראלי ועל הסתגלותנו כחברה וכמדינה לשגרה בצל מלחמה. אמנם ביוני הגענו למספר הנמוך ביותר של דורשי העבודה מאז פרוץ המלחמה, אך המספרים עודם גבוהים ואין לנו ידיעה לאן עלולה להתפתח המציאות המלחמתית מה שעלול להשפיע על היקף דורשי העבודה".